דלקת בדרכי השתן היא מחלה זיהומית הנגרמת כתוצאה מנוכחות של חיידקים בדרכי השתן. במידה והדלקת מערבת את שלפוחית השתן היא נקראת ציסטיטיס ובמידה והיא מערבת את דרכי השתן העליונות והכליות, היא נקראת פיאלונפריטיס.
דלקת בדרכי השתן שכיחה בנשים בצורה משמעותית יותר מאשר בגברים בשל המבנה האנטומי הנשי, כשלמעשה בין חמישים לשמונים אחוז מהנשים יחוו לפחות אפיזודה אחת של דלקת בדרכי השתן במהלך חייהן. גם בקרב ילדים שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים. סך הכול כאחוז אחד בלבד מהבנים יסבלו מדלקת בדרכי השתן ואילו בין שלושה לחמישה אחוז מהבנות יסבלו מדלקת בדרכי השתן.
בקרב בנים המחלה לרוב מופיעה במהלך שנת החיים הראשונה ואילו בקרב בנות היא מופיעה לראשונה בסביבות הגמילה מחיתולים. בריחת שתן היא אחד מהתסמינים האפשריים של דלקת בדרכי השתן.
מה הם הגורמים לדלקת בדרכי השתן?
ברוב המוחלט של המקרים, הזיהום נגרם כתוצאה מנדידה של חיידקי מעיים לדרכי השתן דרך פתח השופכה. זהו המקום לציין כי זוהי הסיבה בגינה הדלקת שכיחה יותר בקרב נשים משהיא שכיחה בגברים וזאת כיוון שבנשים פי הטבעת סמוך לפתח השופכה. לעתים נדירות בלבד החיידקים פולשים לדרכי השתן דרך זרם הדם.
החיידק הנפוץ ביותר שגורם לשבעים וחמישה עד תשעים אחוז ממקרי ההדבקה נקרא אי קולי. חיידקים נוספים שיכולים לגרום לזיהום בדרכי השתן אם כי בשכיחות נמוכה יותר הם Staphylococcus saprophyticus, Citrobacter, Proteus ועוד.
מה הם גורמי הסיכון לחלות בדלקת בדרכי השתן?
עד כה דנו בגורמי המחלה. כעת נפרט על קצה המזלג בנוגע לגורמי הסיכון, כלומר בנוגע לאלמנטים שיש בהם כדי להגדיל את הסיכוי לחלות בדלקת בדרכי השתן:
- הגדלה שפירה של הערמונית – כאשר הערמונית גדלה בנפחה, ישנו סיכוי לחסימה או היצרות של דרכי השתן. מצב זה גורם להיווצרות קרקע נוחה לגידול חיידקים.
- שימוש בקוטלי זרע בנשים – קוטלי הזרע גורמים לפגיעה בחיידקים המגנים על הנרתיק מפני פלישה של פתוגנים ולפיכך מגדילים את הסיכוי לזיהום.
- סיפור משפחתי של דלקת בדרכי השתן – ככל הנראה ישנה נטייה גנטית לחלות בדלקת בדרכי השתן אם כי הגנים המעורבים בנטייה זו טרם התגלו.
- היסטוריה אישית של דלקת בדרכי השתן – בחלק ניכר מהמקרים בהם מתפרצת דלקת בדרכי השתן, מדובר על אותה אוכלוסיית חיידקים שגרמה להתפרצות האחרונה של המחלה.
מה הם התסמינים של דלקת בדרכי השתן?
התסמינים של דלקת בדרכי השתן משתנים בהתאם למידת החומרה ולמיקום של הדלקת. כמו כן, במקרים מסוימים הדלקת לא תבוא לידי ביטוי באופן קליני כלל. מצב זה שבו הדלקת מאובחנת על ידי בדיקת שתן בזמן שהחולה לא מציג כל תסמינים נקרא בקטריוריה אסימפטומטית.
התסמינים של ציסטיטיס הם כאבים בזמן השתנה, דחיפות במתן שתן שעלולה לגרום לבריחת שתן ועלייה בתדירות ההשתנה, השתנה לילית, דם בשתן, אי נוחות או כאבים באזור האגן והיסוס במתן שתן. התסמינים של פיאלונפריטיס כוללים חום לא גבוה וכאבים במותן או בגב. במידה והתפתח זיהום חמור במיוחד בכליות, ייתכנו תסמינים נוספים כמו למשל בחילות והקאות, חום גבוה וכאבים במותן.
כיצד מאבחנים דלקת בדרכי השתן?
באופן עקרוני התסמינים הקלאסיים הכוללים תכיפות ודחיפות בהשתנה ותחושת צריבה בזמן מתן שתן לרוב מספיקים בשביל להעלות חשד סביר לכך שהחולה סובל מדלקת בדרכי השתן. עם זאת, מאחר והתסמינים יכולים להתאים גם למספר מחלות אחרות, הרי שמומלץ בכל זאת לעבור תהליך אבחון יסודי. מטרת הבדיקות המשמשות לאבחון היא לזהות או לשלול נוכחות חיידקית בשתן. במידה ומתגלה כי אכן התרחש זיהום, יש לאבחן את סוג החיידק. הבדיקות האבחנתיות הן תרבית שתן, בדיקת שתן כללית וסטיק שתן.
בנוסף, ניתן לבצע בדיקות הדמיה, בעיקר במידה ומדובר על מקרה של דלקות חוזרות בדרכי השתן בילדים. בדיקות ההדמיה מאפשרות לרופא לבחון האם המטופל סובל ממומים אנטומיים שונים כמו הגדלת אגני הכליה או רפלוקס בדרכי השתן. בין היתר מדובר על אולטרסאונד של דרכי השתן, בדיקת מיפוי כליות, VCUG – voiding cystourethrogram ועוד.
כיצד מטפלים בדלקת בדרכי השתן?
הטיפול בדלקת בדרכי השתן מותאם לכל חולה באופן אישי ומשתנה בהתאם למידת החומרה של הדלקת, למיקום הדלקת ולתסמינים מהם סובל המטופל. באופן עקרוני הטיפול מבוסס בעיקר על שימוש בתרופות אנטיביוטיות, שכן הגורם לדלקת הוא זיהום חיידקי. את רוב התרופות ניתן לקחת באופן פומי אם כי במקרים החמורים יהיה צורך באשפוז ובמתן אנטיביוטיקה בעירוי לווריד. בנוסף לכך, ניתן לעשות שימוש במשככי כאבים ובתרופות להורדת החום.
כמובן שבמידה וישנו גורם ראשוני שמגדיל את הסיכוי לחזרת הדלקת, הרי שיש להתייחס גם אליו במהלך הטיפול. הכוונה היא למשל למום אנטומי מסוים בדרכי השתן או להגדלה שפירה של הערמונית. בחלק מהמקרים יהיה צורך להתחיל טיפול מונע המבוסס על מתן אנטיביוטיקה באופן רציף במינונים נמוכים. הטיפול מתאים בעיקר עבור נשים שסובלות מדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן.
כיצד ניתן לאבחן מצבים של דלקת בדרכי השתן?
הדבר הראשון שמסייע לנו באבחון של דלקת בדרכי השתן, זה תשאול רפואי אשר מתבצע אצל רופא המשפחה. במידה שהמטופל מעיד על מספר תסמינים אפשריים, תסמינים שמצביעים על נוכחות של בריחת שתן דלקת אזי שמכאן נותר להפנות אותו לביצוע ומעבר של בדיקות מקיפות יותר. מבין התסמינים שעשויים להצביע על נוכחות של דלקת בשתן, ניתן למצוא את התסמינים הבאים – דם בעת מתן שתן, כאבים חזקים בבטן התחתונה, בריחת שתן דלקת, וכיוצא בזאת. כאשר אדם מגיע עם אחד או יותר מהתסמינים שעשויים להצביע על נוכחות של דלקת בדרכי השתן, שולחים אותו לביצוע של בדיקת שתן כללית, ובנוסף, ביצוע של בדיקת שתן לתרבית.
כיצד ניתן למנוע הופעת דלקת בדרכי השתן?
שתי הדרכים המרכזיות למניעת הופעה של דלקת בדרכי השתן הן הדרכים הבאות – שמירה על היגיינה מלאה, וטיפול בגורמים דלקתיים ראשוניים. אצל נשים, שמירה על היגיינה היא חשובה בצורה קריטית מאוד, שכן דלקות רבות בשתן מופיעות אצל נשים לאחר הזנחה של ניקיון האזור.
כדאי להקפיד גם על תזונה נכונה ומאוזנת, להפחית ככל הניתן מזונות עתירים בסוכר ושומן טראנס המעודדים היווצרות של דלקות בגוף. גם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה כמו דיקור, הומיאופתיה, טיפולי מגע וכיוצא בזה. יכולים לסייע במצבים של דלקות חוזרות בשתן.
דלקת בדרכי השתן היא מחלה זיהומית הנגרמת כתוצאה מחדירה של חיידקים לדרכי השתן. במקרים מסוימים הדלקת חוזרת לפגוע בחולה מחדש לאחר שכל אוכלוסיית החיידקים חוסלה אך במקרים מסוימים הדלקת מתפתחת שנית בעקבות כך שלא כל אוכלוסיית החיידקים חוסלה. רוב המקרים בהם הדלקת חוזרת הם מקרים בהם אוכלוסיית חיידקים חדשה הצליחה להתפתח בדרכי השתן של החולה.
דלקות שתן חוזרות או ליתר דיוק, דלקות חוזרות בדרכי השתן, הן דלקות המופיעות בדרכי השתן באופן חוזר ונשנה, כשלפי ההגדרות המקובלות מדובר על דלקת שהופיעה פעמיים במשך חצי שנה או שלוש פעמים במשך שנה אחת.
באופן כללי, דלקת בדרכי השתן היא מחלה הפוגעת בנשים בשכיחות גבוהה יותר משהיא פוגעת בגברים והדבר נכון גם בנוגע לדלקת חוזרת בדרכי השתן. למעשה, כשלושים אחוז מהנשים חוות לפחות אפיזודה אחת של דלקת בדרכי השתן. בין שישה לעשרה אחוז מהן, יסבלו מדלקות שתן חוזרות.
הגורמים של דלקות חוזרות בדרכי השתן?
באופן עקרוני, הדלקת בדרכי השתן נגרמת בשל חדירה של חיידקים לדרכי השתן התחתונות, כשברוב המוחלט של המקרים מדובר על חיידקי מעיים. הנדידה של החיידקים מתבצעת בקרוב למאה אחוז מהמקרים מכיוון פתח השופכה אם כי לעתים נדירות מדובר על חדירה של חיידקים דרך זרם הדם לדרכי השתן. הסיכוי לסבול מדלקות שתן חוזרות עולה כאשר נוצרים תנאים נוחים לשגשוג של חיידקים בדרכי השתן. מצבים אלו מתאפשרים בין היתר בשל הגורמים הבאים:
- במידה והחולה סובל מדלקת בדרכי השתן יש להמשיך את הטיפול האנטיביוטי בהתאם להנחיות הרופא מבלי לחרוג מהן כהוא זה. כל חריגה מההנחיות או הפסקה של הטיפול לפני המועד המתאים עלולה לגרום לכך שאוכלוסיית החיידקים שגרמה להתפתחות הדלקת הראשונה לא תחוסל במלואה וכתוצאה מכך בשלב מאוחר יותר עלולה להתפתח דלקת פעם נוספת. אי לכך, גם אם נעלמו התסמינים, אין להפסיק את הטיפול התרופתי.
- ישנו מגוון רחב של מומים אנטומיים הגורמים לבעיות שונות במערכת השתן כמו למשל רפלוקס בדרכי השתן שגורם לחזרת שתן משלפוחית השתן לכיוון הכליות. בעיה נוספת שיכולה לגרום להפרעות במעבר התקין של השתן היא למשל הגדלה שפירה של הערמונית. כל מצב שבו השתן לא נע באופן תקין, עלול ליצור קרקע נוחה להתפתחות של חיידקים.
- אי הקפדה על היגיינה עלול להוביל לדלקות שתן חוזרות, בעיקר בנשים. גם ניגוב של הישבן לכיוון הנרתיק למשל עלול להגדיל את הסיכון לדלקות שתן חוזרות כיוון, שכך מסייעים למעשה לחיידקי המעיים לעשות את דרכם לפתח השופכה וממנו לדרכי השתן.
- שימוש באמצעים למניעת הריון המכילים קוטל זרע גורם לפגיעה באוכלוסיית החיידקים המגנים על הנרתיק ובעקבות זאת עולה גם כן הסיכוי ללקות במצבי דלקות חוזרות בדרכי השתן.
- ככל הנראה ישנם גנים מסוימים המגדילים את הסיכוי לחלות בדלקות שתן חוזרות בנשים. חיזוק לטענה זו ניתן למצוא בעובדה שחלק ניכר מהנשים הסובלות ממצבי דלקות חוזרות בדרכי השתן הינן בעלות סיפור משפחתי של הבעיה.
מה הם התסמינים של דלקות שתן חוזרות?
התסמינים של דלקות חוזרות בדרכי השתן זהים לתסמינים של דלקות שתן המופיעות כאפיזודה חד פעמית. בין היתר מדובר על צריבה בעת מתן שתן, דליפת שתן, קושי להתרוקן באופן מלא, דחיפות ותכיפות בהשתנה, כאבים במותן, באגן או בגב התחתון, חום בינוני עד גבוה ועוד.
התסמינים משתנים בהתאם למיקום של הדלקת (בדרכי השתן התחתונות ובשלפוחית השתן או בדרכי השתן העליונות ובכליות), בהתאם למידת החומרה של הדלקת ועוד.
ההבדל המרכזי בין דלקות שתן חוזרות לבין דלקות שתן המופיעות באופן חד פעמי הוא שדלקות שתן חוזרות כרוכות בשיעור גבוה יותר של סיבוכים, בעיקר בקרב ילדים קטנים. למעשה, השילוב בין רפלוקס לבין דלקות שתן חוזרות בילדים מגדיל את הסיכוי להצטלקות של הכליות, יתר לחץ דם ואף לאי ספיקת כליות סופנית. מעבר לכך, הרי שדלקות שתן חוזרות גורמות להפרעה של ממש באיכות החיים של הסובלים מהן.
כיצד מאבחנים דלקות שתן חוזרות?
את הדלקת עצמה מאבחנים על ידי בחינת התסמינים מהם סובל הנבדק ועל ידי ביצוע של בדיקת שתן שמטרתה לאבחן את הנוכחות החיידקית בדרכי השתן. בין היתר מדובר על בדיקת תרבית שתן, בדיקת סטיק שתן או בדיקת שתן כללית. במקרים מסוימים יהיה צורך לבצע בנוסף בדיקות הדמיה רפואיות על מנת לשלול מום אנטומי שהוביל לחזרת המחלה.
במידה והדלקת חזרה להתפתח תוך שבועיים מהדלקת הקודמת, ככל הנראה מדובר על אותה אוכלוסיית חיידקים שגרמה לדלקת הראשונה. ככל שחולף זמן רב יותר בין האפיזודות, כך הסיכוי לכך שמדובר על זיהום חדש גבוה יותר.
כיצד מטפלים בדלקות שתן חוזרות?
הטיפול בדלקות שתן חוזרות כולל בעיקר מתן של אנטיביוטיקה במינון נמוך במשך כשישה חודשים. במידה וקיימת בעיה ראשונית ידועה שאובחנה בתור הגורם לחזרת המחלה, כמובן שיש לטפל בה באופן נפרד (הקטנת הערמונית המוגדלת בעזרת תרופות, תיקון המום האנטומי שגורם לרפלוקס בעזרת ניתוח ועוד).