דליפת שתן או אי נקיטת שתן היא בעיה המופיעה הן בקרב נשים והן בקרב גברים. הבעיה יכולה לגרום לריח לא נעים, אי נוחות, קימה מהשינה לצורך התרוקנות ועוד. בנוסף לכך הבעיה עלולה לגרום למבוכה גדולה ואף, לבושה.
בעקבות זאת רבים מהסובלים מדליפת שתן נוטים להתבודד, להימנע מאירועים חברתיים וישנם אף כאלו הנוטים להסתגר בביתם. כמו כן, דליפת שתן עלולה להוביל לדיכאון ואף להתפתחות של חרדה. במאמר שלפניכם נפרט על קצה המזלג אודות הסוגים השונים של דליפת שתן.
סוגי דליפת שתן על קצה המזלג
- דליפת שתן ממאמץ – דליפת שתן שמתרחשת בזמן ביצוע פעולה כלשהי, הגורמת לעלייה בלחץ התוך בטני כמו למשל שיעול, עיטוש, פרץ צחוק, הרמת משקולות, מעבר מישיבה לעמידה ועוד.
- דליפת שתן מדחיפות – הסובלים מסוג זה של דליפת שתן חשים בצורך פתאומי להתרוקן ללא הכנה מוקדמת. באדם הבריא הצורך להתרוקן מופיע באופן הדרגתי וכך ניתן להתכונן להשתנה. כאשר הצורך להתרוקן מופיע במלוא עצמתו ובאופן פתאומי, הסובלים מתופעה זו עלולים שלא להגיע בזמן לשירותים ובעקבות כך השתן עלול לדלוף ללא שליטה.
- דליפת שתן מעורבת – דליפת שתן מעורבת או דליפת שתן משולבת היא מצב שבו הדליפה מתרחשת בעקבות שני גורמים במקביל. השילוב הנפוץ ביותר הוא בין דליפת שתן מדחיפות לבין דליפת שתן ממאמץ.
- דליפת שתן בלילה – דליפת שתן בלילה או נוקטוריה היא מצב שבו החולה מתעורר משנתו על מנת להטיל שתן.
- אי נקיטת שתן גולשת – דליפת שתן על רקע התמלאות מוגזמת של השלפוחית. מצב זה נוצר בעיקר בעקבות בעיות ביכולת ההתכווצות של דופן השלפוחית או בעיות שונות הגורמות לחסימת מוצא השלפוחית.
- אי נקיטת שתן תפקודית – דליפת שתן שמתרחשת בעיקר בקרב קשישים המתקשים להגיע בזמן לשירותים לצורך התרוקנות עקב בעיות ניידות שונות. בעיה זו לא נובעת בהכרח כתוצאה מבעיה בסוגרים או בשלפוחית עצמה.
- אי נקיטת שתן זמנית – דליפת שתן הנובעת מבעיה חולפת וברת טיפול כמו למשל זיהום בדרכי השתן, דליריום, עצירות חמורה ועוד.
מה הם הגורמים לסוגים השונים של דליפת שתן?
בגברים אי נקיטת שתן במאמץ נגרמת בדרך כלל כתוצאה מבעיות שליטה בסוגרים שנוצרו בעקבות ניתוח בערמונית או בעקבות טיפול קרינתי בערמונית. בנשים לעומת זאת אי נקיטת שתן במאמץ יכולה להיגרם גם בעקבות צניחה של השלפוחית בזמן עליית הלחץ התוך הבטני לאגן.
דליפת שתן גולשת מתרחשת בגברים בעיקר בשל הגדלה שפירה של הערמונית ובנשים בעיה זו נדירה יותר ומתרחשת בעיקר בעקבות צניחה אגנית או גידול שלוחץ על מוצא השלפוחית.
כמו כן, דליפת שתן יכולה להיגרם בעקבות מגוון בעיות נוירולוגיות שחלקן מקומיות וחלקן מתרחשות במערכת העצבים המרכזית. הבעיות הנוירולוגיות יכולות לגרום לאובדן המודעות למידת המלאות של השלפוחית, לבעיות שליטה על סוגרי השלפוחית, לכיווץ יתר של דופן השלפוחית ועוד. בעיות אלו מתרחשות בין היתר בחולי פרקינסון, בסובלים ממפרצת מוחית שנפרצה, בסובלים מגידול באונה הקדמית ועוד.
גורמי סיכון לסוגים השונים של דליפת שתן הם לדוגמה השמנת יתר, גיל מבוגר, ניתוחים בדרכי השתן, זיהומים בדרכי השתן, סוכרת ועוד.
כיצד מאבחנים את הסוגים השונים של דליפת שתן?
חשוב להבחין בין הסוגים השונים של דליפת שתן כיוון שהטיפול משתנה בין היתר בהתאם לסוג הדליפה. בשלב הראשון של תהליך האבחון יש לקחת מהמטופל היסטוריה רפואית מפורטת ויסודית במיוחד וכן לתשאל אותו בנוגע לכל התסמינים מהם הוא סובל, לרבות תסמינים שלא דווקא נראים קשורים לדליפת השתן. בין היתר יש לשאול אותו מתי החלה הבעיה, אלו תרופות הוא נוהג לקחת, האם הוא סובל מכאבי גב או מכל תסמין נוירולוגי ועוד.
כלי איכותי להערכת הבעיה הוא יומן השתנה אותו יש למלא במשך עשרים וארבע עד ארבעים ושמונה שעות. ביומן יש לתעד את צריכת הנוזלים ואת נפח ההשתנה, איכות ההשתנה ומועדי ההשתנה.
במידת הצורך יבוצעו בדיקות נוספות כמו למשל ציסטוסקופיה המאפשרת לרופא לאבחן היצרות של השופכה או גידול באזור השלפוחית, בדיקה אורודינמית המספקת נתונים לגבי התכווצויות לא רצוניות בשלפוחית, נפח השלפוחית, מידת הלחץ התוך בטני שגורם לדליפה ועוד.
כיצד מטפלים בסוגים השונים של דליפת שתן?
כפי שניתן להבין, הטיפול משתנה בהתאם לסוג הדליפה ולגורם שהוביל לדליפה ולכן לא ניתן להתאים למטופל את תכנית הטיפול מבלי לבצע אבחון יסודי ומקיף.
הטיפול בדליפת שתן נחלק לשלושה רבדים מרכזיים להלן:
- טיפול התנהגותי – תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, הנחיות להגבלת כמות השתייה בשעות הערב, שימוש בביופידבק, שימוש באמצעי ספיגה (טיטולים או פדים) ועוד.
- טיפול תרופתי – ישנו מגוון רחב של תרופות המיועדות לטיפול בסובלים מדליפת שתן. התרופות השונות הינן בעלות פעילות שונה. כך למשל ישנן תרופות המביאות להרפיית שרירי השלפוחית, אחרות מיועדות להקטין את הערמונית, ישנן שדווקא מיועדות לחזק את הסוגר של השלפוחית ולפיכך מתאימות עבור אלו הסובלים מדליפת שתן במאמץ ועוד.
- טיפול פולשני/ניתוחי – קו הטיפול האחרון המתאים עבור חולים שלא הפיקו תועלת משאר הטיפולים השמרניים יותר. בין היתר מדובר על הרמה כירורגית של בסיס השלפוחית והשופכה וחיבורם לאגן (בנשים), ניתוחי מתלה שונים, השתלת משאבה המופעלת באופן ידני המולבשת על מוצא השלפוחית לשליטה ידנית על ההתרוקנות, הזרקה של בוטולינום לשריר הדטרוזור ועוד.