השתנת לילה תכופה, הטלת שתן לילית או נוקטוריה, היא תסמין מטריד ורווח מאוד, היכול להוות פגיעה חמורה באיכות החיים של הסובלים ממנו. השכיחות של ההשתנה הלילית הולכת ועולה ככל שמתקדמים בגילאים ומופיעה בגברים ונשים כאחד.
לפי ההערכות של החוקרים בתחום נראה כי לפחות מחצית מבני השישים ומעלה סובלים מהשתנה לילית וכי רוב בני השמונים ומעלה יתעוררו משנתם לפחות פעם אחת מדי לילה בשביל להתרוקן.
מה הם הגורמים להשתנת לילה תכופה?
במצב תקין, ישנו קצב מסוים שבו השתן מופרש מהכליות לשלפוחית השתן דרך השופכנים. קצב זה משתנה לאורך היום כך שבשעות הלילה הוא איטי מאוד ובשעות היום הוא מהיר יותר. בזמן השינה במצב תקין הנפח של השתן קטן יותר והשתן מרוכז יותר על מנת שנוכל לישון בין שש לשמונה שעות ללא צורך להקיץ על מנת להתרוקן. נפח השתן או ליתר דיוק תפוקת השתן לא משתנה במהלך החיים הבוגרים, אך הקצב של הפרשת השתן מהכליות משתנה במהלך ההזדקנות.
עד גיל שישים וחמש הקצב שבו השתן מופרש מהכליות לשלפוחית השתן במהלך היום איטי פי 2 מהקצב שבו השתן מופרש מהכליות לשלפוחית השתן במהלך הלילה (משמונה בערב עד שמונה בבוקר). החל מגיל שישים וחמש הקצב מתחיל להשתבש והולך ומשתבש יותר ויותר ככל שנוקפות השנים.
בנוסף לכך, ישנן מחלות מערכתיות שונות שגורמות להשתנה לילית כמו למשל סוכרת, אי ספיקת לב או יתר לחץ דם, יקיצה מכל סיבה שהיא יכולה להוביל להשתנה לילית וכמובן שישנן גם בעיות אורולוגיות שונות שיכולות לגרום להשתנת לילה תכופה כמו למשל דלקת בדרכי השתן, פעילות יתר של השלפוחית, צניחת שלפוחית השתן ועוד (מעניין לדעת כי ברוב המקרים לא מדובר על בעיה בדרכי השתן).
מה הם התסמינים של השתנת לילה תכופה?
לפי ההגדרה המקובלת כיום, הטלת שתן לילית היא הצורך להתעורר לפחות פעם אחת מהשינה על מנת להטיל שתן, שלאחריה חוזרים לישון. זהו לפיכך התסמין הבסיסי, שממנו נובעים יתר התסמינים. כך לדוגמה השתנה לילית יכולה להוביל לעייפות מוגברת במשך היום על רקע הפגיעה במחזורי השינה והשינה הלא איכותית יכולה להוביל גם כן לדיכאון, בעיות ריכוז, ירידה בזיכרון ועוד.
בקרב האוכלוסייה המבוגרת קימה מהשינה לצורך התרוקנות מגדילה את הסיכוי לסבול משברים כתוצאה מנפילות. למעשה, במחקר שבחן את התופעה במשך חמש וחצי שנים נמצא כי שיעור התמותה בקרב קשישים שהתעוררו שלוש פעמים ומעלה מדי לילה על מנת להשתין היה גבוה פי 2 בהשוואה לשיעור התמותה בקבוצת הביקורת.
כיצד מאבחנים השתנת לילה תכופה?
ההשתנה הלילית מאובחנת על ידי דיווח עצמי של הנבדק, אך תהליך האבחנה כולל גם ניסיון להתחקות אחרי הגורם לבעיה. להלן הבדיקות הדרושות לביצוע האבחנה:
- אנמנזה רפואית מפורטת – יש לברר אילו תרופות נוטל הנבדק בשגרה, מה הם הרגלי השתייה שלו, האם הוא נוהג לצרוך נוזלים רבים לפני השינה, מהו גילו, מאילו מחלות רקע הוא סובל ועוד.
- בדיקה גופנית – בדיקה הממוקדת בהשמנה, קוצר נשימה, מישוש השלפוחית, בדיקה נרתיקית, בדיקה של גודל ומרקם הערמונית, בדיקה של החלחולת למתח הסוגר ועוד.
- בדיקות מעבדה – תרבית שתן לשלילת זיהום בדרכי השתן, בדיקת סוכר בשתן לאבחון סוכרת לא מאוזנת, מדידה של אוסמולריות השתן, בדיקות דם (רמת BNP ורמת הסידן למשל) ועוד.
- יומן השתנה – כלי איכותי לבירור האטיולוגיה של הבעיה הוא יומן השתנה שבו מדווח הנבדק על נפח השתן ועל מועד ההשתנה במשך 24-72 שעות רצופות.
- בדיקות אורולוגיות – בדיקות אורולוגיות שונות דוגמת בדיקת נפח שאריתי לאחר התרוקנות, ציסטוסקופיה או בדיקה אורודינמית נדרשות במקרים בהם מתברר כי החולה סובל מפעילות יתר של השלפוחית על רקע לא ברור.
כיצד מטפלים בהשתנת לילה תכופה?
מאחר וישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים להוביל להשתנה לילית, הרי שבהתאם גם ישנו מגוון רחב של טיפולים והטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה בכל חולה וחולה באופן אישי. הטיפול הפשוט ביותר כולל הימנעות מצריכת נוזלים לפני השינה ושינוי של עיתוי נטילת התרופות בדגש על הימנעות מנטילת תרופות משתנות לפני השינה.
במידה ומדובר על השתנה לילית כתוצאה מפעילות יתר של השלפוחית, ייתכן כי המטופל יעשה שימוש בתרופות אנטי מוסקריניות הגורמות להרפיה של שריר השלפוחית ובמקרים חמורים יותר, ייתכן כי ייעשה שימוש בהזרקת בוטלינום לשריר השלפוחית.
כמו כן, במידה ולמשל ישנן הפרעות שינה, ניתן לטפל באמצעות תרופות להשריית שינה ובמידה ומדובר על בעיה הנובעת כתוצאה מהגדלה שפירה של הערמונית, הרי שיש לעשות שימוש בתרופות להקטנת הערמונית.