בריחת שתן מעורבת היא מצב שבו מופיעים במקביל שני סוגים של בריחת שתן. מצב זה נקרא לעתים בשמות אחרים כמו למשל אי נקיטת שתן משולבת, דליפת שתן משולבת או בלעז – Mixed Incontinence.
להלן הסוגים השונים של בריחת שתן ששילובים שונים ביניהם מכונים בקיצור "בריחת שתן מעורבת":
- אי נקיטת שתן במאמץ, המתרחשת בזמן שמבוצעת פעולה שגורמת לעלייה בלחץ התוך בטני.
- אי נקיטת שתן מדחיפות, המתרחשת בעקבות התעוררות פתאומית של צורך דחוף להתרוקן, ללא הכנה מוקדמת.
- אי נקיטת שתן גולשת, המתרחשת כתוצאה מהתמלאות מוגזמת של השלפוחית בעקבות אצירת שתן כרונית או חריפה.
- אי נקיטת שתן תפקודית, המתרחשת כאשר החולה לא מסוגל להתנייד במהירות מספקת ולהגיע לשירותים בזמן.
- אי נקיטת שתן מתמשכת, המתרחשת כתוצאה ממום אנטומי הגורם לטפטוף שתן מתמשך.
- אי נקיטת שתן זמנית, הנגרמת כתוצאה ממצב אקוטי בר חלוף כמו לדוגמה זיהום בדרכי השתן.
מה הם הגורמים לבריחת שתן מעורבת?
חשוב להבין כי ברוב המוחלט של המקרים בריחת שתן מעורבת מתרחשת בשל קיום של שני גורמים, שכל אחד מהם מוביל להתפתחות של סוג אחר של בריחת שתן. המשמעות היא שכל אחד מהסוגים של בריחת השתן המרכיבים את בריחת השתן המעורבת, נגרם כתוצאה ממצב אחר אם כי בחלק מהמקרים אותו גורם מוביל להתפתחות של שני הסוגים בעקיפין.
כך לדוגמה גיל מבוגר יכול להוביל לשינויים מסוימים בשריר השלפוחית וכתוצאה מכך החולה יסבול מבריחת שתן מדחיפות. במקביל, יכולת הניידות בגיל המבוגר הולכת ונפגעת והתנועה הופכת לאיטית יותר, מה שעלול להוביל להתפתחות של בריחת שתן תפקודית. שילוב בין בריחת שתן תפקודית לבין בריחת שתן מדחיפות יכולה להוביל לתסמינים חמורים במיוחד, שכן לא זו בלבד שהחולה נתקף בצורך דחוף ופתאומי להתרוקן, הרי שהוא גם מתקשה להגיע לשירותים במהירות.
לכל אחד מהסוגים של בריחת שתן יכולים להיות כמה גורמים שונים. כך לדוגמה בריחת שתן במאמץ יכולה להיות תוצאה של צניחת השלפוחית לאחר מספר הריונות, אך באותה מידה היא יכולה להיות תוצאה של היחלשות שריר השלפוחית בשל זקנה. באותו האופן אי נקיטת שתן גולשת יכולה להיות תוצאה של ערמונית מוגדלת, החוסמת את מוצא השלפוחית, של גידול החוסם את מוצא השלפוחית ושל אבן החוסמת את מוצא השלפוחית.
הגורמים לבריחת שתן יכולים להיות גורמים הקשורים למערכת העצבים כשלעתים מדובר על המוח, במקרים אחרים על חוט השדרה וכן לא אחת מתרחשים שינויים בעצבים המקומיים המעצבבים את שריר השלפוחית או את הסוגר של השלפוחית. כמו כן, לא אחת מתברר כי דליפת השתן היא תוצאה של מום אנטומי, הפרעה פסיכיאטרית, נטילה של תרופות שונות ועוד.
באיזה אוכלוסיות נפוצה בריחת שתן מעורבת?
באופן עקרוני בריחת שתן מעורבת יכולה להופיע בכל גיל שהוא, אך בעיה זו נפוצה יותר ויותר ככל שמתקדמים בגילאים שכן ככל שאנו מתבגרים, שכיחות הבעיות במערכת השתן הולכת ועולה ובאופן כללי השכיחות של בעיות הקשורות להשתנה, עולה.
מה הם התסמינים של בריחת שתן מעורבת?
התסמינים של בריחת שתן מעורבת משתנים בהתאם לסוגי בריחת השתן המרכיבים אותה. בריחת שתן מדחיפות מתאפיינת בתחושה בהולה ודחופה להתרוקן המופיעה ללא הכנה מוקדמת וכן לעתים החולים יסבלו גם מנוקטוריה, כלומר מקימה מהשינה לצורך התרוקנות.
בריחת שתן במאמץ באה לידי ביטוי בדליפת שתן בזמן ביצוע פעולות שונות המגדילות את הלחץ התוך בטני כמו למשל צחוק, שיעול, עיטוש, קיום יחסי מין, מעבר מישיבה לעמידה ועוד.
באופן כללי, בריחת שתן מעורבת גורמת להימנעות מנסיעות ארוכות, הימנעות ממפגשים חברתיים, פגיעה בביטחון העצמי ובדימוי העצמי, נטייה להסתגרות בבית ולהתבודדות וכן ישנם המפתחים בעקבות התסמינים החמורים חרדות ואף דיכאון.
כיצד מאבחנים בריחת שתן מעורבת?
האבחון מתבסס על התסמינים מהם סובל המטופל, על בדיקה גופנית, לקיחת אנמנזה רפואית מלאה וביצוע מספר בדיקות בהתאם לצורך. בין היתר מדובר על בדיקות הדמיה כמו למשל CT או MRI, ציסטוסקופיה, בדיקה אורודינמית ועוד. לעתים, החולה יתבקש למלא יומן השתנה מסודר במשך עשרים וארבע עד ארבעים ושמונה שעות.
ברוב המקרים החולה יתבקש לעבור בדיקה של רמת הסוכר בדם לשלילת סוכרת, בדיקת תרבית שתן לשלילת זיהום בדרכי השתן, במידה ומדובר על חולה קשיש, ייתכן כי יעבור בדיקה נוירולוגית לשלילת דמנציה, לגברים ייתכן כי תבוצע בדיקת PSA לאבחון סרטן הערמונית ועוד.
כיצד מטפלים בדליפת שתן מעורבת?
הטיפול בדליפת שתן מעורבת משתנה בהתאם לגורמים שהובילו להתפתחות הדליפה. בין היתר מדובר על הטיפולים הבאים:
- טיפול התנהגותי – ירידה במשקל, חיזוק של שרירי רצפת האגן, הימנעות מצריכת כמויות נוזלים גדולות לפני השינה, שינוי התזונה והרגלי השתייה כמו הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול, הפסקת עישון, אימון מחדש של השלפוחית.
- טיפול תרופתי – ישנו מגוון רחב ביותר של תרופות המיועדות לטפל בסוגים השונים של בריחת שתן. בין היתר ישנן תרופות המיועדות להרפות את שריר השלפוחית, אחרות מיועדות להקטין את הערמונית הלוחצת על מוצא השלפוחית, ישנן תרופות אנטיביוטיות המיועדות לטפל בדלקת בדרכי השתן ועוד.
- טיפול ניתוחי – במקרים החמורים ביותר אין מנוס מלטפל בחולה בעזרת ניתוח. ישנם ניתוחים בהם מרימים את השלפוחית שצנחה, באחרים משתילים משאבה המולבשת על מוצא השלפוחית שניתן לנפח או לרוקן באופן ידני, ישנם ניתוחים בהם מבצעים שינויים בנתיבי השתן ועוד.