בריחת שתן בגיל המבוגר היא בעיה שכיחה ביותר כשלפי ההערכות אחת מכל שלוש נשים מעל גיל שישים סובלת מאי שליטה במתן שתן, תחושת דחיפות לתת שתן או עלייה בתדירות ההשתנה.
באופן עקרוני בריחת שתן יכולה להתרחש בכל גיל שהוא, אך בגילאים המבוגרים השכיחות של הבעיה גבוהה במיוחד, על רקע גורמים שונים המופיעים בשכיחות גבוהה יותר ככל שמתקדמים בגילאים.
חשוב להבין כי חרף שכיחות הבעיה בגיל המבוגר, אין שום סיבה לקבל אותה כמובנת מאליה או כחלק מתהליך ההזדקנות שיש להשלים עמו ולחיות עמו בשלום. ברוב המוחלט של המקרים, ניתן לטפל בבעיה ולהביא לריפוי מלא ובחלק מהמקרים ניתן לטפל על מנת להביא להפחתה משמעותית לכל הפחות במידת החומרה של התסמינים.
ברוב המקרים מדובר בבעיה פיזית גרידא, אך ללא טיפול הבעיה עלולה להוביל לבעיות נפשיות וחברתיות שיש בהן כדי לפגוע באופן חמור באיכות החיים של הסובלים מהן.
מה הם הגורמים לבריחת שתן בגיל מבוגר?
להלן הגורמים המרכזיים לבריחת שתן, הנחשבים לשכיחים יחסית באוכלוסייה המבוגרת:
- ניתוחים בערמונית – הגדלה שפירה של הערמונית וגידול סרטני בערמונית מופיעים בשכיחות הולכת ועולה ככל שמתקדמים בגילאים. טיפולים כירורגיים להסרת הערמונית וכן טיפולי קרינה בערמונית גורמים לפגיעה בסוגר הקרוב לשלפוחית השתן ובעקבות כך עולה הסיכוי לבריחת שתן.
- שינויים בשריר השלפוחית – במהלך ההזדקנות מתרחשים שינויים שונים בשריר השלפוחית, הגורמים בסופו של דבר לפעילות יתר של השריר. פעילות היתר של השריר גורמת לתחושת דחיפות להתרוקן ללא קשר למידת המלאות של השלפוחית.
- צניחת שלפוחית השתן – היחלשות של שרירי רצפת האגן יכולה להוביל לצניחה של שלפוחית השתן. בעקבות זאת עלול להיווצר מצב שנקרא "אי נקיטת שתן במאמץ". מצב זה בא לידי ביטוי בדליפת שתן כל אימת שמתרחשת עלייה בלחץ התוך בטני.
- בעיות נוירולוגיות – ישנן מחלות נוירולוגיות שונות המשפיעות לרעה על תפקוד שלפוחית השתן כמו למשל פרקינסון, טרשת נפוצה או אלצהיימר. מחלות אלו הולכות ומחמירות ככל שנוקפות השנים ושכיחותן גבוהה במיוחד באוכלוסייה המבוגרת.
- בעיות ניידות – בקרב קשישים שכיחה במיוחד בעיה הנקראת "אי נקיטת שתן תפקודית". בעיה זו נגרמת בעקבות בעיות ניידות שונות המקשות על הקשיש להגיע בזמן לשירותים. בעיות הניידות קשורות לאיטיות של הגוף, לשברים בעצמות, לנכות, שיתוק ועוד.
- מחלות כרוניות – ככל שהאוכלוסייה מזדקנת, כך עולה השכיחות של המחלות הכרוניות הקשורות לבריחת שתן כמו למשל סוכרת, מחלות לב וכלי דם, דמנציה ועוד.
- תרופות – ישנן תרופות רבות שתורמות לבעיית בריחת השתן כמו למשל תרופות הרגעה, תרופות משתנות שונות ועוד.
מה הם התסמינים של בריחת שתן בגיל מבוגר?
בריחת שתן בגיל מבוגר יכולה לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית בתחושת דחיפות גדולה, המופיעה באופן פתאומי, בדליפה של שתן בזמן עיטוש, שיעול, קיום יחסי מין, מעבר מישיבה לעמידה או בזמן ביצוע כל פעולה שגורמת לעלייה בלחץ התוך בטני, בצריבה בזמן מתן שתן, בכאבים בזמן מתן שתן ועוד. התסמינים משתנים בהתאם לגורמים לבעיה ובהתאם לסוג הבעיה.
לעתים יופיעו כמה בעיות במקביל כמו למשל אי נקיטת שתן במאמץ במקביל לאי נקיטת שתן תפקודית. במצב זה התסמינים בדרך כלל יהיו חמורים במיוחד. כמו כן, בחלק ניכר מהחולים תופיע בעיה הנקראת נוקטוריה, כלומר השתנה לילית וקשישים הסובלים מהשתנה לילית נמצאים בסיכון מוגבר לנפילות ולשברים. מעבר לכל זה, בריחת שתן בגיל המבוגר עלולה לגרום לנטייה להסתגרות בבית, הימנעות מאירועים חברתיים, חרדה ואף דיכאון.
דליפה של שתן, אפילו בכמות מועטה עלולה להגדיל גם כן את הסיכוי לזיהומים, פצעי לחץ, דלקת בדרכי השתן ועוד.
כיצד מאבחנים בריחת שתן בגיל המבוגר?
חשוב להבין כי לא הגיל המבוגר עצמו הוא הגורם לבעיה, אלא התופעות המתרחשות בזקנה. על מנת לאבחן בבירור מה הוא הגורם המדויק לבעיה, יש לבצע מספר בדיקות כמו למשל בדיקה אורודינמית, בדיקת ציסטוסקופיה, בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן ועוד. לעתים, יהיה צורך לבצע בדיקת CT או MRI על מנת לשלול גידול סרטני.
כמו כן, חשוב לברר אילו תרופות נוטל הנבדק, מה היא ההיסטוריה הרפואית שלו, מה הם התסמינים השונים מהם הוא סובל, מה היא חומרת הבעיה, באילו טיפולים התנסה בעבר ועוד. לא אחת יבוצעו בדיקות דם שונות כמו בדיקות לאבחון סוכרת, בדיקות לאבחון דלקת בדרכי השתן ועוד.
כיצד מטפלים בבריחת שתן בגיל מבוגר?
הטיפול בבריחת שתן בגיל מבוגר משתנה בהתאם לגורם לבעיה. כך לדוגמה במידה ומתברר שהמקור לבעיה הוא לחץ המופעל על מוצא השלפוחית על ידי ערמונית מוגדלת, ניתן יהיה לטפל בבעיה באמצעות תרופות להקטנת הערמונית או באמצעות ניתוח להסרה חלקית של הערמונית. לעומת זאת, במידה ומדובר על היחלשות של שרירי רצפת האגן, ניתן יהיה לטפל בבעיה באמצעות תרגול של טכניקות לחיזוק השרירים.
במידה ומתברר שהבעיה נעוצה בסוג התרופות שנוטל המטופל, ניתן יהיה להחליף את סוג התרופות וכן ישנן תרופות שונות המיועדות לטפל בבריחת שתן כשבעיקר מדובר על תרופות המשפיעות על החיישנים האחראיים על התכווצות השריר של השלפוחית.
במקרים החמורים ביותר, בהם החולה לא הפיק תועלת מהטיפולים השמרניים, ניתן יהיה לשקול ביצוע של ניתוח. בין היתר מדובר על ניתוחי מתלה, ניתוח להשתלת משאבה במוצא השלפוחית לשליטה ידנית על ההשתנה, ניתוח להסטת נתיבי השתן ועוד.