בדיקת ציסטוסקופיה היא אחת מהכלים הנמצאים בידי הרופא בבואו לבצע אבחנה מבדלת בין הסוגים השונים של בריחת שתן, כשבנוסף לבדיקה זו עומדים לרשותו של הרופא הבדיקה הפיזיקלית, ההיסטוריה הרפואית של המטופל, יומן ההשתנה, הבדיקה האורודינמית ועוד.
כמו כן, בדיקה זו מאפשרת לרופא לאבחן את הגורם הספציפי שהוביל לתסמינים במטופל, אך יש לציין כי לא בכל מקרה שבו ישנן תלונות על בריחת שתן, יהיה צורך לבצע בדיקת ציסטוסקופיה.
בעזרת ציסטוסקופיה ניתן לאבחן למשל היצרות בשופכה, להעריך את גודל הערמונית בגברים, לאבחן היצרות של צוואר שלפוחית השתן, לסקור את השלפוחית להימצאות של גידולים או אבנים, להעריך תפקוד שאריתי של הסוגר, לאבחן פיסטולה ועוד.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
בדיקת ציסטוסקופיה מתבצעת כאשר הנבדק שוכב על גבו, כשבדרך כלל היא מבוצעת תחת הרדמה מקומית בלבד. תהליך ההרדמה כולל מריחה של חומר מאלחש הנקרא לידוקאין בפתח הנרתיק בנשים או בקצה הפין בגברים. ההשפעה של החומר מורגשת באופן מידי ולאורך כל הבדיקה הנבדק נמצא בהכרה מלאה.
סך הכול הבדיקה נמשכת לא יותר מרבע שעה, אך אם הנבדק סובל מחרדה, בהחלט קיימת אפשרות לבצע את הבדיקה תחת טשטוש, בהרדמה אפידורלית או אפילו תחת הרדמה מלאה בהתאם לצורך.
מכשיר הבדיקה נקרא ציסטוסקופ. מדובר בצינור גמיש המכיל סיבים אופטיים ועדשות מגדילות. הציסטוסקופ מוחדר לשופכה של הנבדק והמידע הוויזואלי המתקבל מהאנדוסקופ מוקרן על צג וידאו הממוקם מול עיני הרופא השולט בתנועת האנדוסקופ במהלך הבדיקה. סך הכול האנדוסקופ יגיע עד לשלפוחית השתן ועל מנת שניתן יהיה למתוח את הדפנות של שלפוחית השתן כדי לאפשר לרופא להתבונן בצורה איכותית יותר בכל האזורים בדופן של השלפוחית, ימלא הרופא את השלפוחית בנוזל סטרילי.
בהתאם לצורך, במהלך הבדיקה ניתן יהיה להחדיר לשופכה כלים שונים המאפשרים להוציא אבנים למשל, לצרוב כלי דם מדמם, ליטול דוגמית רקמה לבדיקה מעבדתית (ביופסיה) ועוד.
האם מדובר בבדיקה הטומנת בחובה סיבוכים מסוימים?
למרות שמדובר בבדיקה יחסית פשוטה וברוב המוחלט של המקרים היא לא גורמת לסיבוכים, הרי שחשוב בכל זאת להכיר את הסיבוכים הנדירים שלה. הסיבוך המרכזי של הבדיקה הוא התפתחות של זיהום בדרכי המין ו/או השתן שעלול לגרום לחום גבוה ודימום.
סיבוך נדיר ביותר אך אפשרי הוא היצרות של השופכה לאחר הבדיקה, כאשר במקרים נדירים אלו יש להרחיב את השופכה בניתוח. סיבוך נדיר נוסף הוא היווצרות של קריש דם בשופכה שבמקרים החמורים עלול לגרום לחסימת השופכה עד כדי אי יכולת לתת שתן.
תופעות הלוואי השכיחות של הבדיקה כוללות אי נוחות, כאב ותחושת צריבה בהשתנה ובנוסף פעמים רבות מופיע שתן דמי לאחר הבדיקה. תופעות אלו לא אמורות לעורר דאגה, כשבדרך כלל הן חולפות מאליהן ללא כל טיפול תוך יממה בלבד.
כיצד צריך להתכונן לבדיקה?
הבדיקה לא דורשת מהנבדק להיות בצום ובאופן כללי אין כל צורך בהכנה מיוחדת. עם זאת, מומלץ מאוד שלפני הבדיקה ישתה הנבדק כמות גדולה של מים כדי שניתן יהיה בהתאם לצורך לבצע בדיקת שתן לצורך אבחון זיהומים. כמו כן, בדרך כלל לפני הבדיקה תבוצע לנבדק תרבית שתן.
למה צריך לצפות לאחר הבדיקה?
לאחר הבדיקה ניתן לחזור לשגרה במהירות וכן לאכול ולשתות בצורה רגילה. ייתכן מאוד שהמטופל ירגיש תכיפות משמעותית במתן שתן, כאשר הסיבה לכך נעוצה בכיווץ בלתי רצוני של השלפוחית. בדרך כלל, תחושת התכיפות חולפת לאחר מספר ימים ללא כל טיפול. ישנם נבדקים שיונחו ליטול תרופות אנטיביוטיות לאחר הבדיקה על מנת למנוע זיהום בדרכי השתן ובאופן כללי מומלץ להרבות בשתייה ובהטלת שתן לאחר הבדיקה.
בכל מקרה שבו הנבדק מתקשה לתת שתן לאחר הבדיקה, בכל מקרה שבו חום הגוף של הנבדק גבוה מ- 38 מעלות או בכל מקרה שבו התסמינים שהוזכרו לעיל לא חולפים, חשוב לפנות למחלקה שבה בוצעה הבדיקה להתייעצות עם הרופא התורן.
חשוב להיות ערים לכך שצריבה חמורה שלא חולפת המשולבת עם קושי להשתין או חוסר יכולת לתת שתן לאחר הבדיקה עשויה להצביע על מצב של חסימת שתן. מצב זה מסוכן ביותר ודורש התערבות מידית. במידת הצורך מומלץ לפנות לחדר מיון לצורך השלמת הבירור.