על מנת לאבחון מצב של בריחת שתן, יש להתייעץ עם רופא המשפחה, כך שניתן יהיה לקבוע את סוג בריחת השתן והטיפול הדרוש. מומלץ להימנע ממבוכה במהלך ההתייעצות, שכן זוהי בעיה נפוצה והרופא ראה כבר אנשים רבים במצב זה.
הרופא ישאל לגבי התסמינים וההיסטוריה הרפואית, כולל מאפיינים, האם בריחת השתן מתרחשת במהלך שיעול או צחוק; האם המטופל נאלץ להתעורר לעיתים קרובות במהלך הלילה על מנת להשתמש בשירותים; האם קיים קושי במתן שתן; האם המטופל צורך תרופות בהווה, ואם כן, מאיזה סוג; וכמה נוזלים, אלכוהול או קפאין הוא שותה מידי יום.
אבחון בריחת שתן בעזרת סיווג סוגי בריחת שתן
במצב זה, הסוגרים מסווגים כמצב של בריחה חולפת, דליפת שתן ספונטנית, או כרונית. מצבים אלו מסווגים לחמישה סוגים נוספים הכוללים מתח, דחף, שילוב של השניים, גלישה, או בעיות בתפקוד שלפוחית השתן.
בריחת שתן נגרמת כתוצאה מחולשת הסוגרים, מה שמוביל לבעיות בתפקוד. זהו הגורם השכיח ביותר של בריחה בקרב נשים צעירות, והגורם השני בשכיחותו בקרב נשים מבוגרות, או גברים לאחר ניתוח ערמונית.
הבריחה היא תוצאת פעילות יתר כתוצאה מגירוי מקומי, דלקת או זיהום בשלפוחית, או מסיבה נוירולוגית, הנגרמת בדרך כלל באמצעות לקוי מוחי האחראי על התכווצויות השלפוחית. הזדקנות מגבירה את שכיחות בריחת השתן פי 12 בהשוואה לגילאים צעירים יותר, והיא מתבטאת בתחושת דחף ולחץ, המובילים לבריחת שתן מעורבת.
בריחת הצפה נגרמת כתוצאה מהתכווצות לקויה המובילה לחסימת מוצא שלפוחית השתן. כתוצאה מכך מתרחשת בריחת הצפה כרונית, הנפוצה בקרב גברים בשל היפרפלזיה ערמונית, אך זהו מצב נדיר.
בדרך כלל, בריחת שתן נגרמת כתוצאה מקשיים קוגניטיביים, פונקציונליים, או בעיות ניידות, הפוגעים ביכולת המטופלים להשתמש בשירותים, אך ללא כשל בתפקוד השלפוחית או בעיות בשליטה נוירולוגית.
אבחון בריחת שתן
לעיתים יש צורך לעבור אבחון בריחת שתן ולעשות מספר בדיקות על מנת שהרופא יוכל לאשר או לשלול היבטים העלולים לגרום לבריחת שתן. בדיקות אלו כוללות:
בדיקה פיסית
הרופא יבדוק ויעריך את בריאות מערכת השתן. לנשים מתבצעת בדיקת אגן, ואישה מתבקשת להשתעל על מנת לקבוע אם קיימת דליפה. הרופא יבדוק גם את הנרתיק. למעלה ממחצית מהנשים הסובלות מבריחת שתן, חוות תפיחת נרתיק.
לגברים מתבצעת בדיקת ערמונית לבחינה האם היא מוגדלת. בלוטת הערמונית ממוקמת בין הפין ושלפוחית השתן, ומקיפה את השופכה. אם הערמונית מוגדלת, עלול מצב זה לגרום לתסמיני בריחת שתן, כגון צורך תכוף להשתין. לעיתים מתבצעת אף בדיקה רקטלית דיגיטלית כדי לבדוק את בריאות בלוטת הערמונית.
דגימת שתן
אם הרופא סבור כי התסמינים נגרמים כתוצאה מדלקת בדרכי השתן (UTI), מתבצעת דגימת שתן לאיתור חיידקים. בדיקה זו מודדת גם את רמות הדם והחלבון בשתן.
בדיקת שתן שיורית
אם הרופא סבור כי המטופל סובל ממצב של בריחת גלישה, הוא יבצע בדיקה המודדת את כמות השתן הנותרת בשלפוחית לאחר הריקון. בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל באמצעות סריקת אולטרסאונד של השלפוחית, למרות שלעיתים ניתן למדוד את כמות השתן בשלפוחית לאחר הריקון באמצעות קטטר, שהוא צינור דק וגמיש המוחדר לתוך השופכה ועובר לשלפוחית.
ציסטוסקופיה
בדיקה זו כרוכה בשימוש בצינור גמיש, הידוע בשם אנדוסקופ, להנפקת תמונה פנימית של מערכת השתן. בדיקה זו מזהה הפרעות העלולות לגרום לבריחת השתן.
אולי יעניין אותך גם:
האם בקרוב נורת לד תסייע במניעת בריחת שתן?