במסגרת הבירור המהווה חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון של מטופל המתלונן על בריחת שתן, ישנה חשיבות עליונה לבדוק באופן קפדני אילו תרופות הוא נוטל באופן מזדמן או באופן כרוני. זאת כיוון שישנן תרופות מסוימות שיכולות להשפיע על פעילות מערכת השתן באופן כזה או אחר.
יש לציין כי לא אחת מתברר כי לא התרופה הספציפית שנוטל המטופל הובילה לבריחת השתן, אלא דווקא שילוב מסוים בין התרופה לבין בעיה קיימת שהחמירה על רקע נטילת התרופה. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר משפחות של תרופות שעשויות לגרום לבריחת שתן במטופלים, אך חשוב להבין כי תופעת לוואי זו נחשבת ברוב המקרים לנדירה יחסית.
תרופות אנטי דיכאוניות
תרופות אנטי דיכאוניות הן תרופות פסיכיאטריות, כאשר ישנן מספר משפחות של תרופות נגד דיכאון. לכל אחת מהקבוצות ישנו מנגנון פעולה ייחודי, אך בגדול ניתן לכתוב כי כל התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון מובילות במידה מסוימת לאצירת שתן.
כפועל יוצא מכך, מטופלים הנוטלים תרופות נגד דיכאון נמצאים בסיכון לפתח בריחת שתן מסוג "אי נקיטת שתן גולשת". הכוונה היא לבריחת שתן המתרחשת כתוצאה ממצב שבו שלפוחית השתן מלאה בשתן עד כדי כך שהיא עולה על גדותיה והשתן מופרש באופן בלתי רצוני.
אי נקיטת שתן גולשת מאפיינת גם כן מצבים שבהם ישנה חסימה באזור מוצא השלפוחית על רקע גידול, היצרות השופכה או ערמונית מוגדלת, וכן מצבים שבהם השלפוחית לא מתכווצת בצורה תקינה (שלפוחית אטונית).
תרופות שגורמות לבריחת שתן
גם במקרה של משתנים, ישנן מספר משפחות של תרופות, כאשר מטרת הטיפול לרוב זהה – לגרום להגדלה של תפוקת השתן בכליות. התרופות המשתנות גורמות לעלייה בתדירות של ההשתנה ובהתאם לכך המטופלים עשויים לסבול בריחת שתן מדחיפות. סוג זה של בריחת שתן בא לידי ביטוי בכך שההתרוקנות מתרחשת בדרך לשירותים כיוון שהדחף להתרוקן ניכר.
חוסמי תעלות סידן
תרופות ממשפחת חוסמי תעלות סידן משמשות לטיפול במגוון מצבים ומחלות הקשורים למערכת כלי הדם והלב כשבין היתר מדובר למשל בתעוקת לב, יתר לחץ דם, תופעת ריינו והפרעות בקצב הלב.
התרופות משפיעות על יכולת ההתכווצות של שרירים חלקים ולפיכך לא אחת משפיעות על יכולת ההתכווצות של שלפוחית השתן. גם במקרה הזה, נמצאים המטופלים בסיכון לאי נקיטת שתן גולשת על רקע אצירת שתן הנובעת מהתכווצות לקויה של השלפוחית.
תרופות שגורמות לבריחת שתן להשריית שינה ותרופות הרגעה
תרופות להשריית שינה ותרופות הרגעה עשויות לא אחת להוביל לאי נקיטת שתן תפקודית. הכוונה היא לבריחת שתן שמופיעה על רקע חוסר יכולת להגיע לשירותים בזמן כתוצאה מבעיות ניידות.
יש לציין כי במקרה הזה, ייתכן מאוד שהתפקוד של שלפוחית השתן יהיה תקין לחלוטין, כשלמעשה גם מטופלים צעירים סובלים לא אחת מסוג זה של בריחת שתן, בדגש למשל על מטופלים הנוטלים תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים.
חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין ומעכבי ACE
התרופות במשפחת מעכבי האנזים ACE משמשות בין היתר לטיפול ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב ונפרופתיה. אם ישנן התוויות נגד לשימוש במעכבי ACE, לרוב נעשה ניסיון לטפל בעזרת חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין, המהוות אלטרנטיבה במקרים לא מעטים.
התרופות המשתייכות למשפחות אלו עשויות להוביל לירידה בפעילות של שריר השלפוחית ובנוסף להוביל לירידה משמעותית במתח של סוגר השופכה. אי לכך, עשויה להתפתח אי נקיטת שתן במאמץ. סוג זה של בריחת שתן מאופיין בדליפת שתן בזמן שמתרחשת עלייה בלחץ התוך בטני כתוצאה למשל מפרץ צחוק, התעטשות, קימה לעמידה, שיעול ועוד.