בלוטת הערמונית היא בלוטה אקסוקרינית המהווה מרכיב מרכזי במערכת הרבייה בגברים. בלוטת הערמונית ממוקמת במוצא כיס השתן כשלמעשה הבלוטה עוטפת את השופכה. השופכה הוא הצינור המנקז את שלפוחית השתן, שתחילתו בשלפוחית השתן וסופו בקצה הפין. לפיכך, בעיות שונות בערמונית עלולות להשפיע על תפקוד השלפוחית ועל יכולת ההתרוקנות התקינה.
הגדלה שפירה של הערמונית
הגדלה שפירה של הערמונית היא בעיה נפוצה מאוד המתרחשת בקרב גברים מבוגרים. כארבעים אחוז מהגברים בעשור השישי לחיים סובלים מבעיה זו וכשבעים אחוז מהגברים בעשור השביעי לחייהם סובלים ממנה. מאחר והערמונית עוטפת את השופכה, הרי שכאשר היא גדלה בנפחה, היא עלולה להפעיל לחץ על השופכה ולגרום לחסימה מלאה או חלקית של מוצא השלפוחית.
ההגדלה השפירה של הערמונית יכולה לגרום לבריחת שתן מסוג אי נקיטת שתן גולשת, כלומר בריחת שתן בעקבות התמלאות של השלפוחית על רקע חסימת מוצא השלפוחית. תופעה זו באה לידי ביטוי בדחף להתרוקן המופיע באופן בלתי צפוי וללא הכנה מוקדמת. כמו כן, הסובלים מהגדלה שפירה של הערמונית מדווחים על השתנה לילית תכופה, עלייה בתדירות ההשתנה במהלך היום, זרם שתן חלש, כאבים בזמן מתן שתן, חוסר יכולת להתרוקן באופן מלא ועוד.
סרטן הערמונית
סרטן הערמונית מתפתח בקרב מחצית מהגברים לאחר גיל שבעים ובקרב קרוב למאה אחוז מהגברים לאחר גיל תשעים. סוג זה של סרטן מתפתח באיטיות רבה מאוד ובשלבים הראשוניים של התפתחות הגידול לא יופיעו תסמינים קליניים מכל סוג שהוא. זוהי הסיבה לכך שבחלק ניכר מהמקרים הגידול מאובחן רק בשלבים המתקדמים שלו או בעקבות בדיקות דם שגרתיות.
התסמינים של סרטן הערמונית דומים לתסמינים שמקורם בהגדלה שפירה של הערמונית, שכן גם סרטן הערמונית יכול לבוא לידי ביטוי בהגדלת נפח הערמונית.
דלקת הערמונית
דלקת הערמונית היא האבחנה האורולוגית השלישית בשכיחותה בגברים לאחר גיל חמישים והאבחנה האורולוגית השכיחה ביותר בקרב גברים מתחת לגיל חמישים. הדלקת בערמונית נגרמת בדרך כלל כתוצאה מזיהום חיידקי על רקע חדירה לפי הטבעת, הפרעה אנטומית מסוימת או בעיות במערכת החיסון. לא כל מקרה של דלקת הערמונית יבוא לידי ביטוי בבריחת שתן, שכן לעתים הדלקת לא תבוא לידי ביטוי באופן קליני כלל.
חשיבות האבחון המדויק של בעיות ומחלות בערמונית
הבעיות השונות בערמונית יכולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן בדיוק מבחינה קלינית, אך לכל בעיה ישנו גורם אחר. בהתאם לכך, ישנו גם מגוון של טיפולים כשכל טיפול מתאים עבור בעיה אחרת בהתאם לגורם שהוביל להתפתחותה. לפיכך, לפני שניתן להגיש טיפול יש לבצע מספר בדיקות שמטרתן לאבחן באופן המדויק ביותר את האטיולוגיה של בריחת השתן.
בין היתר מדובר על הבדיקות הבאות:
- בדיקת אצבע רקטלית המבוצעת על ידי אורולוג.
- בדיקת PSA (בדיקת דם המאפשרת למדוד את ריכוז אנטיגן הערמונית בדם).
- בדיקת אולטרסאונד טרנס רקטלית מאפשרת למדוד את הצפיפות ואת הגודל של הערמונית. בדיקה זו מבוצעת על ידי החדרה של גלאי זעיר דרך פי הטבעת של הנבדק.
- ביופסיה של הערמונית היא בדיקה שבה נוטלים דוגמית קטנה מהערמונית לבדיקת מעבדה. בדיקה זו מיועדת לאבחון של סרטן הערמונית.
- בדיקת שתן כללית.
- מבחן 4 הכוסות.
- בדיקה אורודינמית.
- בדיקת ציסטוסקופיה.
על ידי טיפול בבעיות ובמחלות של הערמונית, ניתן לטפל בבריחת השתן. בין היתר מדובר על שימוש באנטיביוטיקה לטיפול בדלקת של הערמונית, שימוש בחוסמי אלפא ובמעכבי 5 אלפא רדוקטאז לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, ניתוח לכריתת הערמונית המיועד עבור הסובלים מסרטן הערמונית ועוד.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
היצרות בשופכה – אלו הן אפשרויות הטיפול בהיצרות בשופכה
שאלות ותשובות – בריחת שתן עם דם