בעיות בתפקוד המיני ובריחת שתן הן בעיות קשורות נפוצות. ההערכה היא כי למעלה משלושים אחוזים מהאוכלוסייה חווים בעיות בתפקוד המיני, בעוד שכמעט עשרים אחוזים סובלים מבעיות שליטה על הסוגרים, המשפיעות על הרצון לעסוק בפעילות מינית.
מעבר לבעיות מיניות, חוסר היכולת לשלוט על הטלת שתן גורמת למבוכה ומפריעה ליכולת או לנכונות להשתתף בפעילויות ציבוריות. אנשים הסובלים ממצב זה מודאגים לגבי הרטבה בציבור, או ריח שתן הנדבק לבגדיהם.
החדשות הטובות הן שקיימות אפשרויות טיפול יעילות רבות המספקות הקלה מבעיות אלו, כך שאין להסס להתייעץ עם הרופא.
מאפייני בריחת שתן
קיימים שני סוגים עיקריים של בריחת שתן:
- דליפת שתן במאמץ או מתח גופני – במצב זה, משתחרר שתן במהלך שיעול או צחוק, נשיאת משאות כבדים ופעילויות גופניות מאומצות אחרות המפעילות לחץ על האגן. הגורם הוא בדרך כלל בעיות עם הסוגרים, שרירים המקיפים את השופכה, המהווים את הצינור הנושא שתן אל מחוץ לגוף. מצבים כירורגים ונוירולוגיים של גורמים נוספים שכיחים של קושי זה.
- דליפת שתן מתוך דחיפות – זהו דחף פתאומי להשתין, העלול לגרום לפריקת שתן, היות ואדם אינו מסוגל להגיע לחדר השירותים בזמן. הפרעות מחלות וגירוי השלפוחית, זיהום ובעיות במערכת העצבים הן גורמים נפוצים לבעיה זו.
לידה משפיעה אף היא על בריחת שתן, צניחת אגן ויכולת התפקוד המיני. גם גורמים הורמונאליים, הקשורים למחסור באסטרוגן וטסטוסטרון המופיעים לאחר גיל המעבר, במיוחד כתוצאה מניתוחים כגון כריתת שחלות דו צדדית, מובילים לניוון ויובש ברירית הנרתיק, ועלולים לגרום לתסמיני בעיות בדרכי השתן התחתונה. טסטוסטרון משמעותי לתשוקה המינית, וחוסר שלו מוביל לעייפות, שינויים רגשיים, הפרעות שינה וירידה בפעילות המינית
בעיות בתפקוד המיני ובריחת שתן ניתנות היטב לטיפול. מומחים אורולוגים מאבחנים במדויק את הבעיה ומטפלים בקשיים המיניים ובבעיות הבריחה, באמצעות מגוון שיטות המסייעות למטופלים רבים לשחזר את יכולותיהם המיניות ולשלוט בבעיות בדרכי השתן.
כיצד מאבחנים?
ראשית יש לבצע הערכה קלינית לרצפת האגן. הרופא מקשיב לתסמינים אותם מציג המטופל ושואל שאלות לגבי בעיות בריאותיות אחרות. לאחר מכן, מתבצעת בדיקה גופנית המספקת נקודות התבוננות מקיפות יותר על המצב. בדיקת תחושת האיברים, אולטרסאונד ומדידת לחצי השרירים מודדות את היקף צניחת האגן.
טיפול בבעיות בריחת שתן ובעיות בתפקוד המיני
רופאים מכירים בכך שקשיים אלו גורמים למתח נפשי, וגישת הטיפול הממוקד למצב המיני או לבעיית בריחת השתן מתחשבת במצב הרגשי. המטופל מקבל טיפול משולב המכבד את צרכיו והעדפותיו, על מנת להתגבר על המצב וליהנות מאיכות חיים טובה יותר.
המחקר המתמשך אשר עוסק ובוחן טיפולים חדשים לבריחת שתן מסייע לאנשים רבים להתאושש ממצב זה. הטיפול יכול להיות תרופתי, התנהגותי, או במקרים חמורים – כירורגי.
טיפולים תרופתיים המשפיעים על היכולת לשלוט בשלפוחית השתן הם:
- תרופות להאטת ייצור השתן – המובילות להקלה על תפקוד השלפוחית.
- חסימת אותות עצבים במוח – המשדרים סימנים לשלפוחית להתכווץ לפני שהיא מתמלאת.
- תרופות הרפיה – המרגיעות את שרירי שלפוחית השתן ומאפשרות ריקון נורמאלי.
- טיפולים תרופתיים לגברים – להקטנת גודל בלוטת הערמונית.
טיפולים אחרים כוללים טיפול התנהגותי, פיזיותרפיה וטיפול תזונתי, תוך שימוש במכשירים המפעילים את העצבים באזור האגן ושלפוחית השתן. במקרים חמורים ניתן לטפל בניתוח המשיב את האגן למקומו, בשיטה לפרוסקופית או דרך האגן התחתון.
ראו גם:
תרופות סבתא לטיפול בבריחת שתן