במהלך ההריון מתרחשים בגוף הנשי אי אילו שינויים שמגדילים את הסיכוי לסבול ממצבים של בריחת שתן בההריון. למעשה, לפי ההערכות, כמחצית מהנשים ההרות סובלות בשלב זה או אחר מבריחת שתן במהלך ההריון, שיכולה להיות קלה מאוד עד חמורה ביותר. מה שחשוב להבין זה שמדובר על תופעה רווחת מאוד, המופיעה בקרב נשים רבות ולכן אין שום סיבה לחוש בושה או מבוכה.
בנוסף לכך, יש להבין כי בריחת שתן בהריון היא בעיה שניתן לטפל בה בקלות רבה יחסית ולכן יש לשתף את הרופא בנוגע לקיומה. במאמר שלפניכם נפרט אודות הגורמים לבריחת שתן בהריון, אודות התסמינים של הבעיה, אודות דרכי האבחון וכן נפרט בנוגע לאופן שבו ניתן לטפל בה.
בריחת שתן בהריון והגורמים לתופעה
נשים הרות סובלות בדרך כלל מסוג מסוים של בריחת שתן הנקרא בשפה המקצועית אי נקיטת שתן במאמץ. הכוונה היא לדליפת שתן המתרחשת כל אימת שחלה עלייה בלחץ התוך בטני.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמהלך ההריון השלפוחית עלולה לצנוח כלפי מטה כתוצאה מהיחלשות שרירי רצפת האגן. בנוסף לכך, הרחם הגדל עלול לדחוק את שלפוחית השתן ולמנוע ממנה להתרחב למלוא נפחה. תופעות אלו מתרחשות בעיקר לקראת סופו של ההריון.
יש לציין כי גם לאחר ההריון הגוף הנשי ממשיך להפריש כמות גבוהה של הורמונים דוגמת פרוגסטרון, הגורמים לריכוך של רקמות רכות וכתוצאה מכך עדיין קיים סיכוי גבוה יחסית לבריחת שתן.
מה הם התסמינים של בריחת שתן בהריון?
התסמינים של בריחת שתן בהריון כוללים בעיקר דליפת שתן בזמן ביצוע פעולה הגורמת לעלייה בלחץ התוך בטני. בין היתר מדובר למשל על עיטוש, שיעול, צחוק, קיום יחסי מין, מעבר מישיבה לעמידה, התכופפות, הרמת משקל כבד ועוד.
כמו כן, האישה ההרה עלולה לסבול מתחושת דחיפות להתרוקן המופיעה באופן פתאומי וללא הכנה מוקדמת, כשלא תמיד הצורך להתרוקן מופיע בתיאום עם מידת המלאות של השלפוחית.
במידה ובריחת השתן הופיעה כתוצאה מדלקת בשלפוחית השתן, ייתכן כי האישה תסבול גם מתחושת צריבה בזמן מתן שתן, מצמרמורות, עלייה של חום הגוף, חוסר נוחות בזמן מתן שתן, עלייה בתדירות ההשתנה ועוד. תסמין נוסף הוא השתנה לילית, כלומר יקיצה מהשינה על מנת להתרוקן.
כיצד מאבחנים בריחת שתן בהריון?
את עצם העובדה שהאישה סובלת מבריחת שתן קל לאבחן על ידי דיווח עצמי. לעומת זאת, על מנת לאבחן את הגורם המדויק לבריחת השתן, יהיה ככל הנראה צורך לבצע בדיקות מתקדמות יותר. ראשית יש לקחת מהמטופלת היסטוריה רפואית מלאה, לשאול אותה לגבי התסמינים מהם היא סובלת באופן כללי, לבדוק אילו תרופות היא נוטלת ועוד.
במידת הצורך ניתן לבצע בדיקת תרבית שתן לשלילה של זיהום בדרכי השתן, בדיקה של רמת הסוכר בדם לשלילת סוכרת וכן ניתן לבצע בדיקה אורודינמית לבדיקת רמת התפקוד של שלפוחית השתן. לעתים נדרש מילוי של יומן השתנה מסודר במשך 24-48 שעות.
כיצד מטפלים בבריחת שתן בהריון?
ברוב המוחלט של המקרים יהיה די בטיפול התנהגותי על מנת להתמודד עם התופעה. הכוונה היא להתרוקנות יזומה אחת לפרק זמן מסוים, תרגול של טכניקות לחיזוק שרירי רצפת האגן, הימנעות מצריכת נוזלים מרובה לפני השינה, הימנעות מצריכת קפאין ועוד. במידת הצורך ייעשה שימוש בפדים מיוחדים לספיגת השתן.
במידה ומתברר שהמקור לבריחת השתן בדלקת בדרכי השתן, יהיה צורך לעשות שימוש באנטיביוטיקה. יש לציין כי הטיפול בבריחת שתן בהריון מותאם לכל מטופלת באופן אישי בהתאם לגורם הבעיה ולמידת החומרה של התסמינים.
חוסר שליטה בשלפוחית השתן היא נפוצה בקרב גברים ונשים. בקרב נשים התופעה נפוצה יותר בגילאי מעבר ובמהלך הריון. למעלה מ-40% מהנשים יחוו סוג של דליפת שתן כלשהי במהלך חייהן, ככל שהגיל מתבגר כך הסבירות גדלה. ישנם גורמים שונים לבריחת השתן, החל ממחלות חמורות כמו גידולים ועד להריון.
בריחת שתן בתקופת ההריון
במהלך ההריון נשים עוברות שינויים פיזיולוגיים מהותיים. כחלק מהתפתחות התינוק בבטן ההרה מופעל לחץ רב על שלפוחית השתן. במקרים רבים הלחץ עשוי להוביל לדליפת שתן, לעיתים ברית שתן בהריון יכולה להימשך גם לאחר הלידה. כאשר קיימת בריחת שתן לאחר הריון ייתכן והסיבה לבעיה היא צניחת אגן, רצפת אגן מוחלשת ועצבי אגן פגומים. קיימים סוגי בריחת שתן שונים במהלך הריון, הסוג המאופיין ביותר עם הריון הוא בריחת שתן במאמץ. בריחת שתן היא מצב בו שלפוחית השתן אינה מתפקדת בצורה מלאה, מבעד לגורם הנפוץ שציינו לבריחת שתן במהלך הריון ישנם עוד סוגים שונים כמו דליפת שתן מדחיפות, דליפת שתן עקב מילוי יתר ועוד.
נשים הרות חוות פעילות יתר של שלפוחית השתן (OAB), עקב כך הן צריכות להטיל שתן באופן תכוף יותר בגלל פעילויות בלתי נשלטות של שלפוחית השתן. עקב תסמינים אלו השרירים וצינור השתן עשויים להיפגע. המטרה של שרירי האגן הם למנוע מהשתן לצאת מהגוף, אך אחד התסמינים של הריון הוא הרפיה של רצפת האגן. נשים רבות חוות בריחת שתן גם במהלך פעילות פיזית סבירה, כאשר היא משתעלת ואפילו מתעטשת. גם לאחר תקופת ההריון יכולות להמשיך בעיות בבריחת שתן עקב חולשה של שרירי רצפת האגן.
מה קורה לאחר ההריון?
בריחת שתן בהריון יכולה להימשך גם לאחר הלידה. הלידה מחלישה את שרירי רצפת האגן ונוצר נזק לעצבים השולטים בשלפוחית השתן במקרים מסוימים. עקב הריון יכולים להופיע תסמינים שונים המובילים לבריחת שתן:
- צניחת אגן – צניחת אגן היא מקרה בו השרירים סביב שלפוחית השתן נחלשים, עקב כך עלולה להיגרם צניחת אגן.
- נזק עצבי – עצבי האגן שולטים בתפקוד שלפוחית השתן. במהלך הלידה העצבים עשויים להיפגע ועקב כך תהיה דליפת שתן.
קיימים עוד גורמים שונים במהלך ההריון העשויים להשפיע על המשך תפקוד שלפוחית השתן שלכן. עם זאת, חשוב להבין שאתן לא נמצאות לבד. בריחת בהריון נפוצה בקרב נשים הרות, גם לאחר הלידה. אבחון בעיות שליטה בשלפוחית השתן צריכה להיות על ידי גורם מקצועי. חשוב לעדכן את הרופא כבר במהלך ההריון ולא להמתין עד ללידה. ברגע בו קיימת בריחת שתן בהריון יש לעדכן את הרופא, אם בריחת השתן ממשיכה גם לאחר הלידה במשך כשישה שבועות יש לגשת לטיפול רפואי.
מה כולל האבחון?
אבחון בריחת שתן בהריון כולל מספר דברים:
- בדיקת שתן (בדיקות מעבדה) אשר מנתחת זיהומים אפשריים העשויים לגרום לבריחת שתן.
- צילום CT בשביל לוודא האם קיימת התרוקנות מלאה של שלפוחית השתן.
- בדיקה גופנית – בדיקה זו נועדה כדי לאבחן האם יש סימנים של דליפת שתן בזמן שיעול או הפעלת כוח מסוים.
- אורודינמיקה – בדיקה זו נעשית על ידי החדרת צינור דק לשלפוחית השתן, הצינור ממלא במים את שלפוחית השתן בכדי למדוד את הלחץ הקיים בשלפוחית.
קראו עוד: חיזוק רצפת האגן בהריון
טיפול
קיימות טכניקות שונות לטיפול בבריחת שתן. תרגילי פיזיותרפיה לחיזוק האגן נמצאו אפקטיביים ביותר בכדי למנוע בריחת שתן בהריון ולאחר לידה. מוטב לציין, ניתוחים קיסריים הם בסיכון נמוך יותר לבריחת שתן לאחר לידה, זאת בהשוואה ללידה נרתיקית. אימון שרירי רצפת האגן עם תרגילי קיגל נמצאו מסייעים לבעיות שליטה בשלפוחית השתן. במקרים חריגים תדרש התערבות כירורגית, בעיקר כאשר נעשה נזק למערכת העצבים השולטים בשלפוחית השתן.
כמו כן, קיים טיפול התנהגותי המתאפיין בהגבלת כמות הנוזלים שאתם שותים, הימנעות מקפאין ואימון החזקת השתן. במקרים אחרים תדרש האישה ההרה או היולדת הטרייה ליטול תרופות המסייעות להרפות את השרירים של השלפוחית כדי להגדיל את יכולתה.
בריחת שתן בהריון ורצפת האגן
רצפת האגן מורכבת מרקמות, עצבים, כלי דם ושרירים. שלפוחית השתן ממוקמת בסמוך לרצפת האגן. שרירי רצפת אגן חזקים שומרים על תפקוד תקין של שלפוחית השתן, המין והצואה. במידה וקיימת חולשה ברצפת האגן עלולים להיווצר סימפטומים כמו בריחת שתן, צניחת רחם, צניחת רצפת האגן ועוד. במקרים רבים במהלך לידה שרירי רצפת האגן נחלשים עקב תמיכה ברחם ובתכולתו. בנוסף לכך, במהלך הלידה עצמה שרירי רצפת האגן מתרחבת בכדי לאפשר יציאה של התינוק החוצה מהרחם. הסיכוי לפגוע ברצפת האגן במהלך הריון עולה ועקב כך נשים רבות חוות בריחת שתן וגם לאחר הלידה.
קיימים מקרים שונים בהם התרופות אותה הסובלת נוטלת הם הגורם המרכזי לבריחת שתן. לכן, האבחון הראשוני הוא שלכן וברגע בו אתן מזהות בריחת שתן, גם אם מדובר על כמות מינורית רצוי להגיע לייעוץ רפואי. ככל שתגיעו מוקדם יותר לאבחון מקצועי כך הטיפול יהיה קצר וממוקד. עלינו בתור התחלה לשלול גורמים המסכנים אתכן ואת העובר ולכן יש לשלול זיהום בדרכי השתן, בדיקת סוכר בדם לשלילת סוכרת, ורצוי למלא יומן השתנה מסודר למשך כיומיים.
בריחת שתן נפוצה בקרב נשים צעירות ובוגרות, נשים הרות ונשים לאחר לידה. בריחת שתן יכולה לגרום לבושה גדולה עבור הסובלת ועקב כך עלולים להתפתח סיבוכים נוספים שהם לאו דווקא פיזיים, כמו הימנעות מסיטואציות חברתיות, ביטחון עצמי ירוד, פגיעה בדימוי עצמי ועוד. טיפול בבריחת שתן הוא טיפול נפוץ ונמצא יעיל ללא התערבות כירורגית ברוב המקרים, אל תתמודדו עם זה לבד.