בריחת שתן היא מצב רפואי שכיח מאוד, בעיקר בקרב נשים והוא פוגע באופן משמעותי באיכות החיים.
ישנן מספר אפשרויות לטיפול בבעיה כגון טיפול תרופתי, תרגילים לחיזוק השרירים ואף ניתוח. אולם, על מנת להעניק למטופלת את הטיפול הנכון, יש ראשית כל לאבחן את הבעיה ולאחר מכן, להתאים את הטיפול למצבה. למרבה הצער, ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בבריחת שתן ובכך עוסק מאמר זה.
רשלנות רפואית באבחון בריחת שתן
אבחון של בריחת שתן נעשה בדרך כלל על פי תלונות המטופלת, כאשר על הרופא להיות קשוב לסימפטומים עליהם מדווחת המטופלת ועל פיהם לאבחן בצורה נכונה את סוג הבעיה.
בריחת שתן יכולה להיות מסוגים שונים, למשל, בריחת שתן במאמץ (מצב שבו פעולה פשוטה ויומיומית כמו התעטשות או צחוק, מובילה לדליפת שתן) או דליפת שתן מתוך דחיפות (מצב שבו לפתע מופיע צורך עז לתת שתן מבלי כל יכולת להתאפק).
הטיפול הרפואי בבריחת שתן, משתנה על פי סוג הבעיה ועל פי חומרתה. על כן, אבחון נכון של הבעיה הוא קריטי למתן טיפול מתאים ויעיל למטופלת. כאשר הרופא מתרשל בשלב האבחון ומתאים למטופלת טיפול לא נכון, הרי שהדבר עלול לגרום לה הן לנזק פיזי – החרפת הבעיה והן לנזק נפשי – פגיעה נוספת באיכות חייה.
יש לציין, כי רשלנות באבחון יכולה להתרחש לא רק באבחון שגוי של סוג הבעיה, אלא גם בהעדר אבחון או אבחון מאוחר.
רשלנות בטיפול בבריחת שתן
ישנם מקרים בהם האבחון היה נכון ומדויק, אך הרשלנות הרפואית התרחשה דווקא בשלב הטיפול. למשל, כאשר נקבע כי הטיפול הנכון הוא טיפול תרופתי וניתן למטופלת מינון לא נכון של תרופה, או נרשמה למטופלת תרופה שהיא אלרגית אליה. מצב זה יכול לגרום להחמרה בבעיה ולנזקים פיזיים נוספים למטופלת, אשר לא היו מתרחשים לולא הטיפול הרשלני.
מקרה אחר של רשלנות רפואית בטיפול בבריחת שתן, יכול להיות רשלנות רפואית בניתוח, וזו יכולה לבוא לידי ביטוי בשלושה אופנים:
- אי קבלת הסכמה מדעת לניתוח: המנתח לא מסר למטופלת את כל המידע לגבי הניתוח ועל כן מנע ממנה לקבל החלטה מושכלת האם ברצונה לעבור את הניתוח.
- הניתוח עצמו בוצע ברשלנות: למשל, עקב אי העדר מומחיות מספקת של המנתח בביצוע ניתוחים מסוג זה.
- רשלנות רפואית בשלב המעקב לאחר הניתוח: מצב זה יכול לגרום לאי אבחון, או אבחון מאוחר של בעיה כתוצאה מן הניתוח ולגרום למטופלת לנזק.
הגשת תביעה לפיצויים
בכל מקרה של רשלנות רפואית, אשר גרמה לנזק, אשר לא היה נגרם לולא הטיפול הרשלני, יכול המטופל להגיש תביעה לפיצויים. כך גם במקרה של רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בבריחת שתן.
התביעה של המטופלת תכלול דרישה לפיצוי כספי, בהתאם להיקף הנזק שנגרם לה ולחומרתו, כאשר הפיצוי יכול להיות הן בגין נזק ממוני (כגון אובדן השתכרות והוצאות רפואיות) והן בגין נזק שאינו ממוני (כגון עוגמת נפש ופגיעה בהנאות החיים עקב הנזק שנגרם).
חשוב לציין, כי כאשר מגישים תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, חובה לצרף לה חוות דעת של מומחה רפואי. בחוות הדעת מפרט המומחה מדוע מדובר במקרה של רשלנות רפואית, מדוע היא זו אשר גרמה לנזק נשוא התביעה (הוכחת קשר סיבתי) וכן וקובע מהו היקף הנזק שנגרם למטופלת כתוצאה מן הטיפול הרשלני. מידע נוסף על אפשרות תביעת הרשלנות באתר blinds.org.il