דליפת שתן היא בעיה רפואית נפוצה מאוד, במסגרתה האדם מגיע לחוסר שליטה על מתן השתן. הדליפה באה לידי ביטוי בהטלת שתן בלתי רצונית בעת ביצוע פעולות שונות (מאמץ גופני, עיטוש וכדומה), בשינה או בכל מועד שאנחנו לא מוכנים אליו. הדליפה נפוצה במידה רבה אצל נשים, בין השאר עקב ההריון והלידה. היא גם תלויית גיל, גנטיקה ושורה ארוכה של גורמים אחרים.
בסקירה הנוכחית נציג בפניכם את השאלות העיקריות העולות ביחס לדליפת שתן זמנית (Transient Incontinence). נראה לכם שלמרות הבעייתיות של הסיטואציה וחוסר הנוחות הכרוכה בה, היום בהחלט מוצעים פתרונות שיכולים לשפר את המצב.
אז מהי בעצם דליפת שתן זמנית?
דליפת שתן זמנית היא אחד מבין הסוגים על פיהם נהוג לסווג כיום את בריחת השתן. כפי שניתן להסיק בוודאי משמה, המדובר בדליפה שהמקור בה הוא מצב זמני שהוא לכן בר טיפול. מבחינה מעשית תהיה זו דליפה הנובעת עקב אירוע שפוגע בתפקוד התקין של מערכת ודרכי השתן (ולעיתים גם מערכות אחרות בגוף). בין הגורמים העיקריים העונים על ההגדרה הזו ניתן למנות דלקות במערכת השתן, עצירויות, אבנים או גידולים בדרכי השתן ועוד. כל אחת מהבעיות האלה היא צרה צרורה בפני עצמה ומצריכה לכן טיפול, אבל בהקשר הנוכחי אנחנו מתמקדים בעובדה שהיא עלולה להביא בחלק מהמקרים גם לבריחת שתן ברמות שונות.
כבר מהסקירה הזו אפשר להבין את האופן בו דליפת שתן זמנית באה לידי ביטוי. ההנחה היא שיש גורם חיצוני אשר פוגע בגוף האדם ומביא לאותן בעיות תפקודיות: הגורם הזה כשלעצמו יכול להיות ממושך או נקודתי יותר. הצפי הוא שהגורם יביא לתסמינים שונים בגוף, אשר ביניהם עלול דליפת שתן לתפוס מקום של כבוד מפוקפק. כל עוד אותה בעיה תימשך לה בגוף ואף תתפתח למימדים גדולים יותר, הצפי הוא שהתסמינים השונים הכרוכים בה – כולל בריחת שתן – ימשיכו לתת את אותותיהם במידה זו או אחרת.
דליפת שתן זמנית עשויה ללבוש ביטויים שונים ולהגיע בכמה דרגות חומרה. הדליפה יכולה להיות דליפה דחופה או מעורבת, אך המכנה המשותף בין רוב המקרים הוא שעקב הסיטואציה עולה תדירות מתן השתן, דחיפות השתן (פרק זמן קצר העובר מהרגע בו מופיע סימן על צורך לתת שתן ועד לביצוע המשימה הלכה למעשה) ובריחת שתן בזמני מאמץ גופני. אופן הביטוי הספציפי ודרגת החומרה משתנים אצל כל אדם, אבל השורה התחתונה היא שמדובר במצב לא נעים המצריך לכן אבחון אצל רופא מומחה ובהמשך לכך טיפול. רק כאשר אפשר יהיה לסמן "וי" על הבעיה המביאה לדליפת שתן, או לכל היותר להחליש אותה, אתם צפויים להבחין בשיפור מבחינת הדליפה.
האם כדאי לטפל בדליפת שתן זמנית? ומתי?
אחת הטעויות העיקריות שאנשים מבצעים ביחס לדליפת שתן זמנית הוא, פשוטו כמשמעו, לחשוב שהשם שלה מחייב. במילים אחרות: יש אנשים הסבורים כי דליפת שתן שהגורם לה זמני תחלוף מעצמה, בלי שיש צורך בטיפול או בפתרונות לדליפת שתן. יש מקרים בהם ההנחה הזו מתברר כנכונה, למשל וירוסים התוקפים את האדם וחולפים מעצמם כעבור מספר ימים. אבל האם כדאי לקחת את הסיכון? ממש לא. ההנחה שדברים יסתדרו מעצמם היא כאמור שגיאה שעלולה להביא להתמשכות של הבעיה, להחמרת התסמינים המקושרים אליה ולגרימת נזק לאזורים, לאיברים ולמערכות אחרות בגוף האדם.
תחת זאת, הרעיון המרכזי הוא שאם מטפלים בגורם המביא לדליפת השתן, הרי שהבעיה אמורה להפסיק (זאת בהנחה שמזהים את התהליך המתרחש בגוף וגורם לקשר בין שתי הבעיות האלה). בדרך כלל השינוי שמצפים לו לא יקרה כבמטה קסם וגם לא לאחר יום או שבוע. סבלנות היא אחת ממילות המפתח בהתמודדות שלנו עם דליפת שתן, ויש לה מקום גם במקרים של דליפת שתן זמנית. אם מאבחנים את הבעיה בהקדם ועושים את הטיפולים הנדרשים כדי להתגבר על הבעיה, הצפי הוא שהמצב בסופו של יום יחזור להיות חיובי. לא חסרים סיפורים על אנשים אשר עברו שבץ מוחי או טראומה אחרת בגוף שלהם, הגיעו למצב של דליפות שתן תדירות כחלק מהפגיעה במערכות הגוף אבל עם הזמן הצליחו להשיב לעצמם באופן מלא את השליטה באופן מתן השתן שלהם.
חשוב לכן להתחיל בתוכנית טיפולים ממוקדת בגורם המביא לדליפת השתן הזמנית, תוך כדי בקרה על קצב ההתמודדות עם הבעיה והתסמינים. השינוי הוא בדרך כלל הדרגתי, כאשר לאט לאט אתם צפויים לגלות כי קצב ההופעה של התסמינים יורד וכך גם דרגת החומרה שלהם. אדם הסובל מבריחת שתן בתדירות של כמה פעמים ביום עקב אבנים למשל עשוי לגלות כי לאחר כמה שבועות של טיפול ממוקד, הבריחה יורדת לתדירות של פעם או פעמיים ביום. בהמשך תדירות הבעיה צפויה להמשיך לרדת, בתקווה שעם ההתגברות על הקושי שהאדם סובל ממנו בריחת השתן תהפוך לנחלת העבר אף היא.
איזה תפקיד משחקת התזונה שלנו במקרה של דליפת שתן זמנית?
יש קשר בין תזונה בריחת שתן. התזונה שאנחנו צורכים משפיעה במידה משמעותית על הבריאות שלנו ויכולה להסביר במידה מסוימת חלק מהבעיות שאנחנו סובלים מהן. התפיסה הזו אינה מחדשת יותר מדי לרבים מהאוכלוסייה, במיוחד בעידן בו יש מודעות הולכת וגוברת להשפעות התזונה על הגוף שלנו ולנזקים של תזונה שאינה מבוקרת או בריאה. מה שברור הרבה פחות הוא שגם דליפת שתן זמנית עלולה להיות מקושרת באופן הדוק למאכלים ולמשקאות שאנחנו צורכים: תקופה בה אנחנו "מתפרעים" עם מה שנכנס לבטן שלנו עלול להביא לנזק נקודתי ולתסמינים שונים בטווח הקצר, כולל דליפת שתן. לכך ניתן להוסיף כמובן את הנזקים המצטברים לגוף, שעלולים להביא בסופו של יום להתפתחות מחלה כרונית.
מזונות
למרבה הצער, רבים מהמאכלים היותר אהובים ומפנקים שאפשר לחשוב עליהם מקושרים עם דליפת שתן זמנית. בעיקרו של דבר יהיו אלו מזונות ומשקאות אשר יוצרים גירוי לשלפוחית השתן. כשלעצמו הגירוי הזה לא אמור להביא לבריחת שתן, גם אם אצל האדם הבריא הם כן צפויים להגביר את תדירות ודחיפות מתן השתן. אלא אם ישנו גורם מתערב נוסף המשפיע לרעה על תפקוד המערכות ויוצר את הקשר הזה: בעיות בשליטה על השתן, מחלות רקע וגורמים אחרים עלולים להביא לכך שצריכת המאכלים ה"בעייתיים" תביא לא רק לדחיפות במתן שתן ולעלייה בתדירות הביקורים בשירותים, אלא גם לבריחת שתן.
משקאות
יש גם קשר בין אלכוהול ובריחת שתן. משקאות אלכוהוליים או מוגזים, כמו גם משקאות העמוסים בקפאין, הם דוגמא מובהקת למוצרים פופולאריים שעלולים ליצור או להחמיר דליפת שתן עקב הגירוי שלהם את שלפוחית השתן. בגזרת המאכלים ניתן להצביע על שוקולדים, סוכרים למיניהם, מזונות עשירים בחומצה (כולל מאכלים שנחשבים לבריאים כמו פירות הדר), מזונות בהם מונוסודיום גלוטומאט ועוד.
הקושי הוא שקשה ולעיתים בלתי אפשרי לוותר לחלוטין על צריכת המאכלים הפופולאריים האלו. אלו הם מוצרים זמינים, אהובים מאוד בקרב האוכלוסייה בעולם המערבי וכאלה שהתרגלנו לאכול במשך עשרות שנים. המוצרים בחלקם כן כוללים רכיבים תזונתיים בריאים מסוימים: כמעט לכולם אפשר למצוא תחליף, אבל חוסר ידע או רצון לבצע את השינוי משאירים לא פעם אותם בתפריט התזונתי של רבים.
האם זיהום בדרכי השתן עשוי לגרום לבריחת שתן זמנית? וכיצד מתמודדים?
גורם סיכון נוסף לבריחת שתן הוא זיהומים התוקפים את דרכי השתן, ובעיקר דלקות. לדלקות בדרכי השתן (הנפוצות אף הן אצל נשים בהשוואה לגברים) שורה ארוכה של גורמים אפשריים וגם רשימה מכובדת של תסמינים. אחד מהם קשור, איך לא, לבריחת שתן. הדלקת יוצרת מצב של חוסר איזון מוחלט במערכת השתן ועשויה להעלות את תדירות ודחיפות מתן השתן: לא רק שהאדם הסובל מהבעיה עלול למצוא את עצמו זקוק להטיל את מימיו יותר פעמים ביום ובלילה, אלא גם שפרק הזמן העובר מרגע הופכת הסימנים הראשוניים לכך ועד למתן השתן בפועל יורד. רוב האנשים יצליחו לשלוט על השתן שלהם גם בנסיבות האלה, אלא שבעיות אחרות ומחלות רקע עלולים לפגוע בכך. כתוצאה מכך עולים הסיכויים לדליפת שתן, המוגדרת עקב הנסיבות הספציפיות שלה כזמנית.
דליפת שתן זמנית כתוצאה מזיהומים ומדלקות מצריכה קודם כל אבחון של הבעיה. בדרך כלל עושים זאת על פי התסמינים שהאדם מדווח עליהם, אשר ביניהם דליפת שתן עלולה לקבל תפקיד. יש שימליצו לא להסתפק בתיאורים הכלליים ולהסתמך על הזיכרון, אלא לבצע רישום של התסמינים, תדירות הופעת השתן ומאפייני הופעת השתן. לצד התשאול הראשוני ובחינת הסימפטומים, יורה הגורם המאבחן על בדיקת שתן שאמורה להעלות ממצאים חריגים במקרה של דלקת – ובעיקר כדוריות דם לבנות וחיידקים ברמות הגבוהות מהנורמה. תרבית שתן תאפשר לזהות את סוג וכמות החיידקים הרלוונטיים, זיהוי באמצעותו אפשר יהיה להבין את מימדי הבעיה ולהתאים אליה בשלבים הבאים טיפול. בהתאם למאפיינים הספציפיים של המקרה עשוי הרופא להחליט על בדיקות נוספות שיגדילו את התמונה האבחונית, דוגמת צילומי רנטגן ואולטרה סאונד, בדיקות יסודיות יותר של שלפוחית השתן ועוד.
דליפת שתן זמנית הנובעת מזיהומים בדרכי השתן צפויה להשתפר רק כאשר מתמודדים בהצלחה עם הזיהום. הטיפול בו יבחרו לרוב כקו ראשון הוא כדורים אנטיביוטיים, בהתאם לסוג הספציפי של החיידק שהתגלה בבדיקות האבחון. אם הזיהום הוא חמור יחסית והתפשט לאזור הכליות, יכול להיות שלא יהיה מנוס אלא להתאשפז בבית החולים ולבצע שם עירוי תוך ורידי. ייתכנו הבדלים בטיפולים על פי המגדר של האדם, כאשר הטיפול אצל גברים הוא בדרך כלל ממושך יותר מאשר נשים עקב העובדה שהחיידקים נוטים להצטבר בשלפוחית של הגבר.
מה הקשר בין עצירות לבין דליפת שתן זמנית?
את הסקירה של גורמים לדליפת שתן זמנית אנחנו ממשיכים עם עצירות, צרה צרורה משל עצמה. לא קשה להבין מה בסיס הקשר בין עצירות לבין דליפת שתן. שלפוחית השתן והרקטום נמצאים סמוכים זה לזה בגוף האדם, כך שכתוצאה מעצירות עלול להיווצר לחץ של הצואה הקשה על שלפוחית השתן. לחץ זה משבש את הפעילות התקנית של שלפוחית השתן ועלול להגדיל בצורה משמעותית את דליפת השתן בשני אופנים: ההיבט הראשון הוא אותו לחץ על עצבי השלפוחית, המביא לכך שהיא מגורה ולדליפת שתן כתוצאה מכך. המנגנון השני הוא הפרעה בתהליך ההתרוקנות של השלפוחית, עקב אותו גוש צואה. דליפת השתן המתרחשת במקרה הזה היא מסוג מילוי יתר.
העצירות מוגדרת כיום על פי כמה פרמטרים. מבחינת התדירות היא מאופיינת בתדירות נמוכה יחסית של צואה, כלומר, כזו הנמוכה משלוש פעמים בשבוע. היציאות במקרה של עצירות עשויות להיות סדירות, אלא זה לא אומר שהן פשוטות: חלק מהיציאות הן קשות או יבשות במיוחד, וההוצאה שלהן כרוכה במאמץ. בנוסף לכך, האדם הסובל מעצירות נוטה לחוש חוסר התרוקנות גם לאחר הביקור בשירותים. האבחון נעשה על פי ממצאי בדיקה גופנית מקיפה (בדיקה רקטלית), צילומי רנטגן, בדיקות אולטרה סאונד, קולונסקופיה ובדיקות נוספות. הרופא המאבחן מחליט מהם האבחונים הרלוונטיים בכל מקרה המגיע לפתחו.
העצירות עלולה להביא לשורה ארוכה של סכנות, דוגמת התפתחות אבני צואה, טחורים ואפילו סוגי סרטן. במצב הדברים הזה נראה שהבעיות הקשורות לדליפת שתן הן מינוריות בהשוואה לסיכונים האפשריים, אבל זה כמובן לא צפוי לעודד רבים מאלו הסובלים מדליפת שתן זמנית עקב העצירות.
התסמינים הלא פשוטים של העצירות והסיבוכים הפוטנציאליים הנובעים ממנה מסבירים מדוע יש חשיבות מכרעת לאבחון מדויק ומוקדם ככל האפשר של הבעיה. הטיפולים התרופתיים המסורתיים כוללים תרופות לטיפול בבריחת שתן שעשויות לפעול בדרכים שונות, לרבות הגברת נפח הצואה, ריכוך הצואה, ספיחת נוזלים לחלל המעי או הגדלת התנועתיות של המעיים – כולם עשויים לשפר את המצב. חשוב לגשת למיון להתערבות דחופה במקרה של עצירות הנמשכת מעל לשבוע, עצירות המלווה בכאבי בטן או חוסר יכולת לשחרר גזים.
איך ניתן להסתיר את מימדי הבעיה?
מהסקירה שעשינו עד כה, הראינו שלמרות שהשם "דליפת שתן זמנית" לא בהכרח מצביע על בעיות גדולות המצריכות טיפול – בפועל המצב הוא בהחלט כך בחלק מהמקרים. בכל אחד מהמקרים חשוב לאבחן את הבעיה ולהתחיל בתוכנית טיפולים. הבעיות האלה לא נפתרות תוך יום, שבוע או חודש, וסבלנות היא אחת ממילות המפתח. הצפי הוא לשיפור הדרגתי במצב, כך שבמהלך תקופה מסוימת אתם עלולים לגלות כי בריחת השתן תוקפת אתכם לא מעט פעמים.
במצב הדברים הזה נדרש מענה גם בשוטף, בדמות צמצום התסמינים של דליפת השתן. יש כיום שורה ארוכה של מוצרים המיועדים למטרה הזו בדיוק ומשתייכים להגדרה של מוצרי ספיגה למבוגרים. אלו הם מוצרים הסופגים בצורה יעילה את הנוזלים היוצאים מהגוף, כך שהם לא ימצאו את מקומם לבגדים ולא יגרמו לריחות שאינם נעימים. דגש חשוב אחר הוא על שימוש פשוט ככל האפשר, כאשר מדובר במוצרים יום-יומיים "רגילים" אשר ניתן לשלב ביתר קלות בשגרה השוטפת שלנו. למעשה, חלק מהאנשים המשתמשים בהם כמעט ושוכחים לאחר זמן מסוים שהם משתמשים בכלל באמצעי עזר. מוצרי הספיגה מעניקים להם ביטחון עצמי ומאפשרים להם להישאר עם הראש מעל המים.
בין המוצרים המקובלים כיום ניתן למנות חיתולים למבוגרים, תחתונים, תחתוניות, מכנסונים ועוד, לצד מוצרים לשימוש שוטף דוגמת מגבונים לחים בעלי יכולת ספיגה משופרת או סדינים חד פעמיים. תוכלו למצוא מוצרים המיועדים לרמות שונות של בעיות. זה מתחיל עם מוצרים לבעיות ספיגה קלה עד בינונית, המתאימים במידה רבה לאנשים אשר יש להם יכולת שליטה מסוימת על הסוגרים. בקצה השני של הסקאלה תמצאו מוצרים המציעים יכולות ספיגה משופרות, מה שהופך אותם לפתרון אידיאלי עבור אנשים עם חוסר שליטה מוחלט על הסוגרים.
התייעצות עם מומחים
מומלץ להתייעץ עם גורמים הבקיאים בשדה המשחק ולראות על אילו פתרונות הם ממליצים בהתאם לדפוסי הבעיה. כמובן שהנגישות הגבוהה של המוצרים הופכת ללגיטימי את רעיון הניסוי והטעייה, במסגרתו בוחרים מוצרים מסוגים שונים – של מותגים הנחשבים למובילים – ורואים אם הם מצליחים לעשות את העבודה בצורה משביעת רצון.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
שאלות ותשובות – בריחת שתן עם דם