בוטולינום טוקסין הוא חומר המופק מרעלן המפריש חיידק קטלני הנקרא חיידק הנקנקת. מדובר על הרעלן הקטלני והמסוכן ביותר בטבע, כשלמעשה די בריכוז של 1 ננוגרם לכל ק"ג משקל גוף בשביל לגרום למותו של אדם מבוגר. עם זאת, בכמויות זעירות ביותר, בוטולינום טוקסין יכול לשמש כתרופה, שכן הוא גורם להחלשת הפעילות של שרירים הסובלים מפעילות יתר.
במאמר זה נפרט אודות האופן שבו השימוש בבוטלינום טוקסין יכול לסייע לסובלים מדליפת שתן אך ראשית נציין על קצה המזלג כי החומר נמצא בשימוש נרחב בעיקר בתחום הרפואה הקוסמטית – בוטולינום טוקסין, הידוע גם בשם בוטוקס מיועד גם כן לטשטוש של קמטי הבעה. בנוסף לכך, נעשה שימוש בבוטלינום טוקסין לטיפול במיגרנות, לטיפול בפזילה, בעין עצלה ועוד.
לאיזה סוג של דליפת שתן משמש הטיפול?
בוטולינום טוקסין משמש בעיקר לטיפול בדליפת שתן מתוך דחיפות. סוג זה של דליפת שתן בא לידי ביטוי בהתפתחות מהירה של הצורך להשתין עד כדי הופעה פתאומית שלו. בעקבות זאת, החולה עלול להתקשות בהגעה מהירה לשירותים. באדם הבריא הצורך להשתין מתפתח באופן הדרגתי והולך ומתעצם בהתאמה לכמות השתן שנאגר בשלפוחית.
הודות לכך הוא יכול להגיע לשירותים בנחת ולשלוט במועדי ההתרוקנות. לעומת זאת, אדם הסובל מדליפת שתן מדחיפות לא מודע לכך שהוא צריך להתרוקן עד לשלב שבו כבר מאוחר מדי להגיע לשירותים ולפיכך הוא נאלץ להתרוקן לפני שמתאפשר לו להגיע לשירותים.
דליפת שתן מתוך דחיפות מתרחשת כתוצאה מהתכווצויות בלתי נשלטות של שריר השלפוחית הנקרא גם שריר הדטרוזור בשלב שבו השתן נאגר בשלפוחית. ההתכווצויות הלא רצוניות יכולות להתרחש על רקע של אירוע מוחי, פגיעה בחוט השדרה, טרשת נפוצה, פרקינסוניזם ועוד. מצב זה נקרא בקיצור NDO או Neurogenic Detrusor Overactivity.
במידה ולא קיים גורם עצבי ברור להתכווצויות, המצב מוגדר כ- OAB, כלומר Overactive Bladder או IDO, כלומר Idiopathic Detrusor Overactivity. בשפת העם מכונה מצב זה בשם שלפוחית רגיזה.
כיצד מבוצע הטיפול בוטולינום טוקסין?
הטיפול מבוצע על ידי הזרקת בוטולינום טוקסין לשריר הדטרוזור באמצעות מחט גמישה אותה מחדיר הרופא דרך ציסטוסקופ. את ההזרקה ניתן לבצע תחת הרדמה כללית אך בהחלט ניתן לבצע גם אלחוש של השלפוחית או הרדמה אזורית. ההזרקה מבוצעת בעשרים עד שלושים נקודות שונות לאורך השריר והמינונים משתנים בהתאם לסוג הבעיה.
במידה ומדובר על שלפוחית רגיזה ללא מקור עצבי, המינון יהיה נמוך יותר בהשוואה להזרקה שמבוצעת לצורך טיפול בדליפת שתן שנובעת ממקור עצבי ברור.
באיזה שלב יש לנסות את הטיפול?
חשוב לציין כי הזרקת בוטולינום טוקסין לשלפוחית השתן לא משמשת כקו הטיפול הראשוני לדליפת שתן מתוך דחיפות. בשלב הראשון נעשים בדרך כלל ניסיונות לטפל בבעיה באופן שמרני ורק במידה והטיפולים השמרניים לא הביאו לתוצאות משביעות רצון, נשקלת האפשרות להזריק בוטולינום טוקסין לשלפוחית. הטיפולים השמרניים כוללים בין היתר אימון של השלפוחית, חיזוק שרירי רצפת האגן, שימוש בתרופות להרפיית שריר השלפוחית ועוד.
הטיפול בהזרקת בוטולינום טוקסין מהווה מעין שלב ביניים בין הטיפול השמרני לכירורגי.
האם מדובר על טיפול פרמננטי?
ההשפעה של בוטולינום טוקסין לא מורגשת באופן מידי, כשלמעשה ייתכן מאוד שעד שההשפעה תורגש יהיה צורך להמתין כארבעה שבועות. משך ההשפעה של החומר נחשב לארוך יחסית למשך ההשפעה של החומר על אזורים אחרים בגוף, כשסך הכל ההשפעה של החומר נמשכת בין חצי שנה לתשעה חודשים. בשלב מסוים ההשפעה של החומר הולכת ופוחתת ובקרב חלק ניכר מהמטופלים התסמינים חוזרים.
כאשר התסמינים חוזרים ניתן בהחלט לחזור על הטיפול פעם נוספת ולמעשה אין הגבלה על כמות הטיפולים. במחקרים שבחנו את השפעת הטיפול לאורך זמן נמצא כי היעילות של ההזרקה לא פוחתת מהזרקה להזרקה אלא נשארת יציבה.
מה הם הסיבוכים של הטיפול בוטולינום טוקסין?
שיעור הסיבוכים של הטיפול נמוך מאוד, אך בכל זאת חשוב להכיר את הסיבוכים הפוטנציאליים לפני שמסכימים לעבור את הטיפול. הסיבוך המרכזי הוא חולשת שרירים הגורמת להפרעות בריקון השתן, כשבמקרים החמורים החולה עלול אף לסבול מאצירת שתן. מצב זה עלול להוביל לשימוש בצנתור עצמי לצורך התרוקנות. כמו כן, נראה כי ההזרקה מגדילה את הסיכוי לסבול מדלקות בדרכי השתן.