הקשר בין התזונה שאנו צורכים לבין דליפת שתן הוא קשר מורכב ביותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתזונה לא משפיעה על דליפת השתן באופן ישיר כי אם באופן עקיף בלבד. במידה וקיימת דליפת שתן, תזונה לא נכונה יכולה להחמיר את הבעיה ועל ידי שינוי תזונתי ניתן להקל מאוד את חומרת התסמינים בחלק ניכר מהמקרים.
במאמר שלפניכם נתייחס לארבעה היבטים תזונתיים המשפיעים על דליפת השתן: צריכת אלכוהול, השמנת יתר, צריכת קפאין וצריכת נוזלים לפני השינה.
צריכת אלכוהול
כאשר אנחנו צורכים אלכוהול ורמות האלכוהול בדם מתחילות לעלות, נכנס לפעולה מנגנון ביוכימי הגורם בסופו של דבר לדיכוי הפרשת הורמון שנקרא וזופרסין או ADH. הורמון זה שנקרא גם "Antiduretic hormone" או "הורמון נוגד השתנה", מופרש מבלוטת יותרת המוח ואחראי על ויסות הפרשת השתן, שכן הוא משפיע על הכליות. באופן תקין ההורמון מווסת את ההפרשה של השתן בהתאם לכמות הנוזלים בגוף ובהתאם לרמת המלחים בדם.
עם זאת, כאשר ההפרשה של ההורמון מדוכאת על ידי צריכת אלכוהול ובעקבות כך הריכוז שלו בדם נמוך, מופרשות כמויות גבוהות ולא תקינות של מים בשתן. במילים אחרות, כאשר אנו משתכרים, נפח השתן גדול מאוד ואינו פרופורציונאלי לצורכי הגוף. זהו אגב המקור לחמרמורת – ההשתנה המוגזמת מובילה להתייבשות.
במידה וקיימת בעיית רקע הקשורה לבריחת שתן, הרי שצריכת האלכוהול עלולה להחמיר אותה. כך לדוגמה אם אדם הסובל מאי נקיטת שתן במאמץ ישתכר, הוא עלול לסבול מדליפת שתן גם בתגובה למאמץ קל שבקלים, גם במידה ובשגרה הוא סובל מדליפת שתן רק בזמן מאמץ רב יחסית.
השמנה ובריחת שתן
השמנת יתר מהווה גורם סיכון עצמאי לסבול מבריחת שתן. מאחר והתזונה משפיעה על סיכויינו להשמין, הרי שבאופן עקיף התזונה משפיעה גם על הסיכוי לסבול מבריחת שתן. השמנת יתר בדגש על השמנה בטנית גורמת להפעלת לחץ על שלפוחית השתן המופעל על ידי רקמת השומן הבטנית.
במחקרים שבוצעו בנושא זה, נמצא כי אנשים שאובחנו עם השמנת יתר, הסובלים מאי נקיטת שתן במאמץ, נהנים מהקלה משמעותית במידת החומרה של בריחת השתן לאחר הפחתה של חמישה אחוז ממשקלם.
צריכת קפאין
רבים לא מודעים לכך, אבל הקפאין הוא סם פסיכואקטיבי ממריץ. כמו כן, רבים לא מודעים לכך שהקפאין נמצא לא רק בקפה אלא גם בקקאו, בתה, במשקאות אנרגיה ואפילו בשוקולד. הקפאין פועל על ידי חסימת הרצפטורים לאדנוזין, הגורם להאטת פעילות התאים. באופן זה הוא גורם להגברת הפעילות התאית ולשחרור של אדרנלין.
ההשפעה של הקפאין כוללת הגברת הדופק, העלאת לחץ הדם, נדודי שינה, עצבנות, הסמקה וכמובן הטלת שתן מרובה. זוהי הסיבה לכך שחלק מהטיפול השמרני בסובלים מדליפת שתן כולל הנחיות להימנעות מצריכת קפאין. יש לציין שוב כי הקפאין לא גורם לדליפת השתן, אך בהחלט יכול להחמיר את הבעיה באלו הסובלים ממנה ולכן מומלץ להימנע מצריכתו במידה וקיימת בעיה של דליפת שתן.
צריכת נוזלים לפני השינה
באופן כללי הטיפול באדם הסובל מדליפת שתן מתקדם באופן מדורג כשבשלב הראשון יבוצעו ניסיונות לטפל באופן שמרני באמצעות שינוי התנהגותי. השינוי ההתנהגותי כולל בראש ובראשונה הימנעות מצריכת נוזלים רבים לפני השינה. הכוונה היא לא רק למשקאות השונים אלא גם לצריכה של מזונות שונים המכילים כמות גדולה של נוזלים כמו למשל אבטיח, ג'לי או מרק.